שופטת בית משפט השלום בנצרת, רים נדאף קבעה כי עיריית נוף הגליל (שנקראה עדיין "נצרת עילית" בעת הגשת התביעה) תפצה ב-65 אלף שקלים, כולל שכ"ט עורך דין, אישה בת 62 בגין נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מנפילתה במדרגות עת שצעדה מלשכת התעסוקה לביתה. בעקבות התאונה נחבלה התובעת ונגרמו לה שברים בשתי רגליה, והייתה מגובסת בשתי הרגליים מספר שבועות. העירייה ניסתה לטעון כי מדובר בשטח פרטי אולם בית המשפט דחה טענה זו.
על פי התביעה, נטען כי התובעת צעדה מלשכת התעסוקה לביתה בנוף הגליל ותוך כדי ירידה במדרגות שברחוב המלאכה, נתקלה בהפרש גובה שנוצר כתוצאה משקעים ובלטים שהיו במדרגות המהווים מפגע, החליקה ונפלה. כתוצאה מכך, נחבלה התובעת בשתי הקרסוליים. התובעת ציינה כי המדרגות עשויות אבנים ירושלמיות גדולות, מסותתות באופן חלקי בלבד ומחליקות, אשר הונחו בזו ליד זו בהפרשי גובה.
מטעם התובעת צורפה חוות דעת של האורתופד שקבע כי לתובעת נותרה נכות בשיעור 5%, בגין השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי. אולם מונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע כי לתובעת לא נותרה נכות אורתופדית בגין התאונה.
התובעת טענה לרשלנות של העירייה ולהעברת נטל הראיה מכוח הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן שהנתבעת הייתה בעליו או האחראית עליו או המחזיקה בו, ומשכך, על הנתבעת הראיה שלא הייתה לגביו התרשלות מצדה.
העירייה מנגד, בכתב ההגנה הכחישה את עצם התרחשות התאונה הנטענת, נסיבותיה, מועדה, לרבות פגיעתה הנטענת של התובעת, וטענה כי נסיבות התאונה המתוארות, אף אם יוכחו, אינן מקימות עילה כלשהי כלפיה בהעדר אחריות או רשלנות כלשהי מטעמה או מי מטעמה. העירייה טענה שהתאונה הנטענת אירעה בשל אשמה הבלעדי של התובעת, ובגין חוסר זהירות מצידה ומבלי שהיה לה כל שליטה על מעשיה אשר גרמו להתרחשות התאונה.
עוד הוסיפו בעירייה כי התאונה אירעה עקב סיכון סביר או טבעי שאינו מקים חובת זהירות קונקרטית כלפי התובעת, וכי אין מקום להעביר אליה את נטל הראיה או להחיל את הכלל של "הדבר מדבר בעדו" או דברים מסוכנים" משום שאף אחד מתנאיו אינו מתקיים בנסיבות העניין. עוד נטען על ידי העירייה כי מדובר בשטח פרטי שלא באחריותה.
השופטת נדאף קבעה שאין חולק כי העירייה חבה חובת זהירות מושגית כלפי כלל הציבור ועוברי האורח, לרבות כלפי התובעת. "נפסק לא פעם", כתבה השופטת בפסק הדין, "כי על העירייה, כמי שאמונה על תקינות המדרכות ברחבי עיר וטיפול בהן בצורה מיומנת וזהירה, מוטלת חובת זהירות מושגית כלפי תושבי העיר ומבקריה".
השופטת הוסיפה כי לא מדובר בשטח פרטי אלא שטח שעליו אחראית העירייה. "אני קובעת שהוכח בפניי כי המדובר בדרך/מדרגות המובילות למתחם של מבנים ובתים, ולמוסדות ציבוריים ומעין ציבוריים, אשר המעבר בהן פתוח לכלל הציבור, וככאלו מהוות שטח ציבורי המשמש את הסביבה כולה. טענת העירייה שמדובר בשטח פרטי לא הוכחה כלל וכלל".
_________________________________________________________
