שופטת בית משפט השלום בירושלים, שרון לארי-בבלי, גזרה 40 חודשי מאסר וקנס בסך 20 אלף שקלים, על תושב ירושלים אשר הורשע על פי הודאתו בביצוע מספר עבירות של שימוש במסמך מזויף ועבירה של קבלת דבר ברמה בנסיבות מחמירות. הנאשם ניסה לנכס לעצמו חזקה במקרקעין של אדם שנפטר. לאחר שהודה בעבירות ביקש לחזור בו מהדאתו אולם השופטת בבלי לא קיבלה זאת.
על כתב האישום, החליט הנאשם להשיג חזקה במקרקעין באמצעות הוצאה בכזב של היתר בנייה במקרקעין, ובהמשך אף בנייה של נכס במקרקעין ועל מנת לממש תוכניתו זו, פנה למהנדס וטען בפניו בכזב כי יש בידו הסכם עם בעל המקרקעין, ולפיו הנאשם יפעל להוצאת היתר בנייה וכן בניית נכס בו, ובתמורה יקבל חלק מן הנכס. המהנדס פעל למדידת הקרקע והכין תכניות אדריכליות, מפות ומסמכים הנדסיים, הנדרשים לשם הגשת הבקשה להיתר הבניה לוועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים.
במקביל לאמור, ועל מנת להגיש הבקשה בשמו של המנוח, עשה הנאשם שימוש בדרכון מזויף של מדינת בליז שבו רשומים שם המנוח, תאריך לידתו ותמונתו, אותה איתר במרשתת. בהמשך, הגיע הנאשם עם אדם מבוגר שזהותו אינה ידועה למאשימה למשרדו של עו"ד. אותו אדם מבוגר, באמצעות הנאשם, הציג עצמו כמנוח, בעל המקרקעין, באמצעות הדרכון המזויף. כמו כן, לבקשת הנאשם, החתים עורך הדין את המתחזה על ייפוי כוח מיוחד, המייפה את כוחו של המהנדס להוצאת היתר בנייה במקרקעין, וכן החתימו על תצהיר לזיהויו של המתחזה כבעל המקרקעין.
במקרה נוסף פעל הנאשם לעסקת מכר באדמות אדם שמת, שכר עו"ד והם פעלו להגשת בקשה לבית הדין השרעי למתן צו ירושת המנוח ולטיפול בה. ולאחר מכן אף הציג לבית הדין השרעי אישור מזוייף על הסכמתם של יורשיו ויורשי יורשיו של המנוח, במסגרת הבקשה לקבלת צו ירושה.
השופטת לארי בבלי, שכאמור לא קיבלה את בקשת הנאשם לחזור מהודאתו, ואף הורתה לו לפצות ב-10 אלף שקלים את הנפגע, קבעה כי נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על מנגנון שיטתי בגדרו פעל הנאשם להשיג את מבוקשו, בבחינת כל האמצעים כשרים. "הנאשם פעל אל מול מנגנונים רשמיים של מדינת ישראל", כתבה השופטת בגזר הדין, "תוך שימוש במסמכים מזויפים הנחזים להיות כשרים. הגשת מסמכים מזויפים ומסירת מידע שקרי יש בה בהכרח כדי לפגוע בפעילות התקינה של מערכת המשפט, ולהשפיע ישירות על אמון הציבור במערכת זו".
השופטת הוסיפה: "הפעולות שביצע הנאשם במסגרת אירועי המרמה בהם הורשע מחייבות מתן משקל מסוים לשיקולי הרתעה כללית, באשר יש בפעולות מרמה מן הסוג האמור כדי להוביל לכדי ערעור של ממש במסחר תקין בכלל, ובעסקאות בתחום המקרקעין בפרט. מסקנה זו מתחזקת בשים לב למסמכים המזויפים שהוגשו לעיון ערכאות שיפוטיות, אשר נחזו להיות מסמכים כשרים, באופן המעיד על הצורך למגר תופעה פסולה זו".
___________________________________________________