על אף היותו מוגדר אסיר בטחוני על רקע הרשעתו בעבירות הריגול שביצע כנגד המדינה, כלוא המרגל ושר האנרגיה לשעבר לשעבר ד"ר גונן שגב באגף של אסירים פליליים בכלא גלבוע. זאת מן הטעם כי הוא אינו חבר בארגון עוין, וכי בהתאם לעמדת השב"כ לא נשקפת מצדו סכנה.
יחד עם זאת, מוטלים על שגב מגבלות כגון שלילת קיום שיחות טלפוניות, ולדבריו שב"ס גם מעכבים לו בכוונה תחילה מסמכים אותם כתב לעורכי דינו, שתכליתם רצונו לפתוח בהליכים משפטיים כנגד המדינה וגורמים נוספים המעורבים בהבאתו לארץ מניגריה בה התגורר עד למעצרו. זאת על רקע טענות קשות שיש לשגב כנגד חוקיות מעצרו ותום ליבם של רשויות הביטחון במדינה.
לדברי שגב, המרצה 11 שנות מאסר מאז שנת 2018 על עבירות ריגול כנגד המדינה, שב"ס לא מאפשרים לו אף שיחה טלפונית, וזאת בשונה מאסירים בטחונים אחרים, יהודים ולא יהודים.
"הצעת שב"ס לפיה אגיש בקשה מנומקת כל אימת שאני מבקש לערוך שיחה טלפונית הינה בבחינת 'לעג לרש'", אומר שגב, "לשב"ס יש אמצעים טכנולוגיים מרשימים ליירט ולהאזין לשיחות טלפון של אסירים, ובכך להימנע מפגיעה כה אקוטית בזכות כה בסיסית. אסירים מתקשרים לא רק לבני משפחותיהם, אלא גם לרופאים ולגורמי סיוע ותמיכה. זהו מימוש מגוון רחב של צרכים אנושיים וזוהי פגיעה אנושה בי".
שגב מזכיר את העובדה לפיה הפרקליטות טענה במשפט הריגול שלו "כי מעשיו לא גרמו נזק ממשי קונקרטי", ועל כן הוא מלין כנגד ההחלטה שלא לאפשר לו גישה לטלפון. לגרסת האסיר, במהלך חקירתו הוצגו בפניו צילומים המתעדים אותו במפגשים עם גורמים איראניים בסין כשבעה חודשים טרם מעצרו.
"כיצד מעצרי התממש רק מאוחר יותר, ככל שנשקפה מפני סכנה?", הוא תוהה, "אין בכך שום חידוש, שהרי גורמים ישראליים במוסד ובשב"כ ידעו אודות קשרים אלו".
שגב מציין עוד כי עד ליום מעצרו הוא היה רופא אמון מטעם משרד החוץ לפינוי חירום של ישראלים מניגריה לאירופה וישראל, והוא אף זכה לקבלת תעודת הוקרה על הצלת חייו של דיפלומט בשגרירות ישראל בניגריה בה התגורר.
בימים אלה שוקד שגב על פתיחת הליכים משפטיים כנגד המדינה בשני מישורים עיקריים. הראשון הוא כנגד חוקיות הבאתו ארצה, ומדבריו עולה כי לטענתו הוא נחטף בחשאי. "צריך לשים לב לזהות בעל המטוס באמצעותו הוטסתי ארצה, וכן האיסור החוקי להחזקתי במעצר בניגריה, ובאי דיווח מהימן של רשויות השב"כ על טיב הטיסה במסגרת הבאתי ארצה", הוא טוען, "כמו כן, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, מסר הבטחה שלטונית לעורך דיני דאז אלי זוהר ז"ל, בדבר שחרורי המוקדם על תנאי".
