בשנתיים האחרונות, ובייחוד עכשיו לצד משבר הקורנה לא מעט חברות ובעלי אתרים מקבלים מכתבי התראה בדבר אי נגישות האתר ו/או התראה טרם נקיטת הליכים להגשת תובענה ייצוגית בשל אי נגישות האתר. לרוב, מכתב התראה, שכמעט תמיד נפתח בווריאציה כזו או אחרת של המשפט המאיים הבא: "התראה בנוגע לאי-נגישות אתרכם". לפני שאתם מגחכים, כדאי שתבינו שלא מדובר בבדיחה ושבמקרים רבים האיום בתביעה משפטית הינו איום ממשי. מאחר שבחודשים האחרונים (וייתכן שזה קשור באופן עקיף לאווירה סביב משבר הקורונה), הטפטוף הזה הפך לשיטפון של ממש; ומאחר שחלק מנמנעי המכתבים האלה טועים ומתייחסים אליהם בביטול, מצאתי לנכון להקדיש להיבטים המשפטיים של הנושא הזה מאמר קצר.
מה זה, בכלל, הנגשה של אתר אינטרנט?
בשנת 1998 נחקק בכנסת ישראל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מרכיב מהותי בחוק הזה היה הנגשת המרחב הציבורי. החוק אכן חולל מהפכה של נגישות. היום כל בית עסק בישראל מחויב בהנגשת המרחב הציבורי עבור אנשים עם מוגבלויות. התקנות האלה נאכפות בקפדנות ועסק שלא ממלא אחריהן חשוף לקנסות כבדים.
מה שפחות ידוע זו העובדה שבשנת 2017 נכנסו לתוקפן תקנות המרחיבות את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח־1998 ומאז הן חלות גם על המרחב האינטרנטי. תשאלו בצדק, איך אפשר להחיל תקנות נגישות בחלל וירטאולי? ובכן, מסתבר כי בעלי מוגבלויות מסוימים יכולים לנווט במחשב רק באמצעות המקלדת או באמצעות תוכנה ייעודית הקוראת את המסך. בכדי שמשתמשים אלו יצליחו להגיע בצורה טובה לכל התוכן, צריכים בוני/בעלי האתרים לבצע התאמות טכנולוגיות מסוימות (מה שנקרא: 'סרגל כלים לבעלי מוגבלויות') שיקלו על הניווט באתר למי שלא יכול להשתמש בעכבר.
ההנגשה מתבצעת על ידי מתכנת אתר מקצועי ועליו לבצע זאת, בהתאם לתקן ישראלי 5568, לאחר ביצוע ההנגשה, יש לפרסם באתר הצהרת נגישות ובה פירוט בדבר ההתאמות הנגישות שבוצעו באתר.
אי-ציות לתקנה עשוי לגרור אחריו אישומים פליליים וקנסות כבדים בהיקף של עשרות אלפי שקלים וזאת בנוסף לתביעה אזרחית מנהלית. לאחר קבלת מכתב ההתראה ואם אכן יש אמת בדבר מכתב ההתראה והאתר אינו מונגש בהתאם להוראות החוק, יהיה לחברה- בעל האתר, 60 יום לתקן את הליקויים ולהפוך את האתר לאתר נגיש בהתאם להוראות החוק.
דבר מהותי נוסף, שעליכם ליתן עליו את הדגש, הוא, שלא כל סרגל כלים לבעלי מוגבלויות הינו סרגל שעונה על כל דרישות התקנות. ישנם לא מעט סרגלי נגישות שאינם כלל ועיקר עונים על דרישות התקנות.
האם ניתן לקבל פטור מהנגשת האתר?
אמנם הכלל גורס שכל אתר מסחרי נדרש להתקין 'סרגל כלים לבעלי מוגבלויות' אך, כאמור, יש לכך כמה סייגים. ראשית אתר שאינו מסחרי או אינו משרת במובהק גוף ציבורי, כמו חלק ניכר מהבלוגים, יכול להיות פטור מהחובה הזו. יש לבחון כל אתר לגופו. גם עסקים קטנים בעלי מחזור עסקי נמוך (שעבורו ביצוע ההתאמות מהוות נטל כלכלי כבד) עשויים לקבל פטור. גם במקרים חריגים ונדירים כאשר יש בעיות טכנולוגיות שמונעות הטמעה של מרכיבי נגישות, ניתן לקבל פטור. אך חשוב לשים לב שהפטור אינו אוטומטי וכי יש לבחון כל מקרה לגופו באופן פרטני ורק אם העסק עומד בתנאים, יש להגיש בקשה לפטור מהנגשת האתר. במידה וניתן פטור יש לציין באתר, כי ניתן פטור לאתר.
בכל מקרה או תרחיש, אם קיבלתם מכתב התראה מסוג זה, מוטב שלא תתעלמו ממנו. עליכם לפנות לעו"ד המומחה בתחום ובנוסף לפנות למתכנת אתר מקצועי שיבצע עבורכם את ההתאמות. זאת ועוד, בבואכם בהסכם עם המתכנת- איש המקצוע באשר לנגישות אתר, סכמו איתו בהסכם, כי הוא מתחייב לבצע הנגשה מלאה בהתאם להוראות התקן 5568 וכי הוא מתחייב לשפות אותכם במקרה של תביעה על נגישות.
המלצה:
לאחר ביצוע ההתאמות הנדרשות בהתאם לחוק, שלחו מכתב תגובה לעורך הדין ששלח אליכם את מכתב ההתראה.
במידה שאתם מרגישים כי עבור האתר שלכם הדרישה לביצוע התאמות נגישות אינה סבירה וגוררת פגיעה קשה בתפקוד האתר או דורשת השקעה בלתי פרופורציונלית ביחס למחזור העסקי, אני ממליצה לפנות לעורך דין מסחרי הבקיא בדיני אינטרנט.
כותבת המאמר הינה עוד מתמחה ובעלת ניסיון רב בליטגציה אזרחית מסחרית, דיני אינטרנט, דיני לשון הרע, ליווי שוטף של חברות.
יובהר, כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואינו יכול לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד בעל מומחיות, ניסיון ו/או ידע בתחום המשפטי הרלוונטי ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. יובהר כי כל פעולה שתעשה על פי המידע הנאמר ו/או המוצג הינה על אחריות הקורא בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הצופה לבין העיתון או לבין כותבת המאמר.
_____________________________________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%9f
