בחודש אוקטובר האחרון מישל טרוני הגיע לדירה בבת ים והציל כלב שעבר התעללות על ידי בעליו. בימים האחרונים, שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור, גזר חודשיים עבודות שירות על המתעלל, אלן מוריסון, תושב בת ים שהורשע באיומים כלפי חברתו לשעבר ובהתעללות בבעל חיים. כמו כן בית המשפט הורה לו לשלם 4,000 שקלים פיצוי לחברתו וכן הוציא נגדו צו האוסר עליו להחזיק בעל חיים במשך שנתיים.
על פי כתב האישום, ניסה הנאשם, בחודש אוקטובר האחרון, לשכנע את המתלוננת לחזור אליו. משסירבה לכך איים הנאשם עליה באמרו: "בגלל שפגעת בי אני הולך לפגוע ככה בכלב". בשעה מאוחרת יותר באותו היום, בעת שהכלב ישב על כורסא בדירה, אחז הנאשם בפניו והכה בו באמצעות קרטון, מספר רב של פעמים, בעוד הכלב מייבב. הכלב ירד מהכורסא והנאשם המשיך והכה בו מספר רב של פעמים. את מעשיו אלה תיעד הנאשם בסרטון, שארכו כ-28 שניות.
מאוחר יותר, כך על פי האישום, כאשר הכלב שכב בסמוך לשולחן שבדירה, הכה בו הנאשם מספר רב של פעמים במרכז גבו, באמצעות קרטון, בעוד הכלב מייבב. זאת, במשך מספר שניות וכאשר גם את מעשיו אלה תיעד הנאשם בסרטון נוסף. מאוחר יותר שלח הנאשם את שני הסרטונים לטלפון של המתלוננת והוסיף הודעת טקסט, בה כתב בשפה האנגלית: "את חושבת שאת יכולה להתנהג ככה. גם אני יכול". בכך איים הנאשם על המתלוננת, בכוונה להפחידה או להקניטה.
ביום למחרת קשר הנאשם את רגליו האחוריות של הכלב באמצעות חבל, כאשר פיו חסום בזמם. הנאשם משך את הכלב באמצעות החבל וריתק אותו לרצפה – כשהוא אוחז באמצעות רגליו ברגליים הקדמיות של הכלב – והכה אותו מספר רב של מכות בבטנו, באמצעות ידו הימנית, תוך שהכלב מייבב ללא הפסקה. את מעשיו אלה תיעד הנאשם בסרטון נוסף, שלישי, שארכו כ-23 שניות. למחרת שלח הנאשם, מטלפון אחר את הסרטון לטלפון של המתלוננת. הנאשם הוסיף לסרטון הודעת טקסט, בה כתב בשפה האנגלית: "את בחרת להיות אכזרית. היית יכולה להיות נחמדה. את עשית את זה". בכך איים הנאשם על המתלוננת בכוונה להפחידה.
התביעה המשטרתית עמדה בטיעוניה על הערכים החברתיים, המוגנים על ידי חוק צער בעלי חיים, אשר מגלמים את החובה להגן על בעלי חיים חסרי הישע. ב"כ התביעה הדגישה, כי מעשי התעללות והתאכזרות כלפי בעלי חיים הם מעשים בלתי מוסריים ובלתי הוגנים, נוכח פערי הכוחות שבין האדם לבין החיה, אשר אינה יודעת כיצד להתמודד עם רוע המעשים וכמוה כתינוק חסר ישע. אשר לעבירות האיומים הוסיפה ב"כ התביעה וטענה כי מעשי הנאשם פגעו בערכים שעניינם הגנה על שלוות נפשו של הפרט.
השופט אבינור ציין בגזר הדין כי עינוים של בעלי חיים, התעללות בהם או התאכזרות כלפיהם, פוגעים במידה ניכרת בערך החברתי של ההגנה על חסרי הישע.
"בשנים האחרונות גוברת הרגישות לצרכיהם של בעלי החיים", כתב השופט בגזר הדין, "ולהבנה כי אוכלוסיית בעלי החיים – כאמור, במיוחד בעלי החיים המבויתים – היא אוכלוסייה חסרת ישע, הטעונה עקב כך הגנה במסגרת החוק. יתר על כן, הגישה המשפטית המסורתית שראתה בבעלי חיים לא יותר מחפץ, העשוי להיות קניינו של אדם, ועל חסר זכויות משפטיות כלשהן, הולכת ומשתנה בשנים האחרונות. בעוד שלפי גישה מסורתית זו ההגנה על בעלי החיים נגזרת אך ורק מהאיסורים המשפטיים המוטלים על בני האדם, בשנים האחרונות מסתמנת נטייה להכרה בכך שלבעלי חיים זכויות משפטיות עצמאיות, כמובן בהיקף מוגבל בלבד, גישה אשר תביא להגנה משמעותית יותר מפני הפגיעה בהם".
______________________________________________________
