שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, דחה בקשה של בנק לאומי לשחרר נכס מקרקעין בפרויקט בנייה בבית שמש, שנתפס במסגרת חקירה פלילית המתנהלת בעניינם של יצחק אייזנשטיין וטובר אחזקות ולשחרר מתפיסה כספים בסך של 1.9 מיליון שקלים שנתפסו בחשבון הבנק של טובר. "הקמתו של המבנה נולדה בחטא.. הכיצד, אם כך, יכול בית המשפט לאפשר המשך בניית המבנה שכל כולו מבוסס על הונאה ורמייה".
במהלך חקירת שוחד, הלבנת הון, מרמה, הפרת אמונים ועוד, הנחקרת מזה תקופה ממושכת על ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה כלכלית במשטרה, בשיתוף פעולה עם רשות המיסים ובליווי פרקליטות מחוז ירושלים, החקירה הפכה לגלויה לפני כשנתיים ומחצה, אז נעצרו מספר חשודים לצורכי חקירה ובמקביל נתפס רכוש לחילוט, לרבות המבנה העומד במרכז החקירה.
לפי החשד, כל מסלול הקמתו של המבנה נגוע בפלילים, החל ממתן ההיתרים ושינויים שנעשו בהם, עבור בתהליך הבנייה העומד בסתירה לתוכניות המקוריות, והמשך באופן שיווק ומכירת המבנה על שימושיו השונים – לצרכים מסחריים ולצורכי מגורים. המבנה נתפס הן על מנת לאפשר חילוטו – בין כרכוש ששימש בביצוע עבירה ובין כרכוש בשווי עבירה, הן על מנת לעצור את המשך ביצוע העבירה והן על מנת לאפשר הריסת המבנה בתום ההליך המשפטי, ככל שכך ייקבע.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט, בנק לאומי ביקש לצמצם את צו התפיסה בכל הנוגע למבנה, באופן שיאפשר להשלים את הבנייה בקומות המסחר שבו. כן עתר לשחרר מתפיסה את הכספים, ולהורות כי ניתן יהיה להשתמש בהם למימון השלמת הבנייה ולקיזוז חובּה של חברת טובר אחזקות כלפי הבנק. חברת טובר אחזקות בתגובתה הצטרפה לבקשת הבנק להתיר את המשך העבודות במבנה, באופן שיאפשר השכרה של קומות המסחר ומרפאות של קופת חולים מאוחדת יוכלו לאכלס את הבניין.
המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי התנהלות הבנק מעלה סימני שאלה – מתן הלוואה בהיקף של 16 מיליון שקלים ללא דרישה מינימלית של רישום הערת אזהרה לטובתו תוך התעלמות מכך שלמקבל ההלוואה אין זכות קניינית או מעין קניינית במבנה, ומבלי ליתן דעתו לקשיים בשרשרת ההסכמים שהוצגו לו על ידי טובר אחזקות. בהקשר זה: "הכיצד לא נתן הבנק דעתו לכך שחוזה החכירה מגביל את ייעוד המגרש למוסד תורני, ומדוע לא בדק מה בין מרפאות לבין מוסד תורני", נטען על ידי המדינה.
כאמור, בסופו של דבר, השופט אבנון דחה את בקשת הבנק וקבע כי מדובר במקום שנולד בחטא ובית המשפט לא יכול לתת ידו לכך. "הקמתו של המבנה נולדה בחטא", כתב השופט, "המשיכה בביצוע עבירות חמורות בהיקף ניכר ולאורך תקופה ממושכת, תוך גרימת נזק לשורה ארוכה של קורבנות – אנשים פרטיים, גורמים עסקיים ורשויות המדינה, והכל תוך תכנון מוקדם ובשיתוף פעולה של חשודים רבים".
השופט הוסיף: "הצעתם של טובר והבנק, להקטין נזקים לתקופה קצובה, עד תום המשפט, ובזמן זה לאפשר הקמת מרפאות שתסייענה לציבור המבוטחים הרב של קופ"ח מאוחדת, שוֹבת לב בתחילה, אך מבדיקה חוזרת עולה כי לא ניתן להיעתר לה. 'הבהּ ונְדמה כי המבנה, שהוקם בְחמר ובלבנים' (שמות פרק א' פס' יד'), הוקם מ'חומר' כהגדרתו בעגה העבריינית – סם מסוג הירואין – סם המוות, אשר ממלא אותו למן המסד ועד הטפחות. היעלה על הדעת כי בית משפט בישראל יתיר המשך בנייתו? יתיר שימוש בו? התשובה מובנת מאליה. הכיצד, אם כך, יכול בית המשפט לאפשר המשך בניית המבנה שכל כולו מבוסס על הונאה ורמייה?".
_________________________________________________
