שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם (מריו) קליין, קבע כי עיריית חולון תפצה ילד בן שש ב-190 אלף שקלים כולל שכר טרחת עו"ד, לאחר שנפל בערוגת עץ כשרדף אחרי כדור משחק. השופט פסק כי "לא היה כל אשם תורם לילד" וכי "העירייה התרשלה וכתוצאה מהתרשלות זו נפגע התובע".
התובע, ילד בן 6, שיחק עם חבריו בחצר הבית המשותף בו גר בחולון, כשלפתע הכדור התגלגל מהחצר לכיוון המדרכה והוא דלק אחריו. כשראתה אימו כי התובע רץ לכיוון הכביש קראה לו ורצה לעברו. בהגיעו לערוגה במדרכה נתקל במפגע, נפל ונחבל בגופו.
מומחה אורטופד מטעם התביעה, שבדק את התובע, העריך כי נותרה לו נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה בשיעור של 14.5% בגין הפגיעה ביד שמאל.
העירייה מצידה כפרה בחבות ולחילופין הגישה חוות דעת מטעם מומחה אורטופד, אשר בדק את התובע והעריך כי לתובע נכות צמיתה של 5% בגין צלקת מכערת. בשל הפער בין חוות הדעת וחוסר רצונם של הצדדים להגיע להסכם דיוני באשר לנכות הרפואית של התובע מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר העריך כי לתובע 5% נכות בגין חבלה בשורש היד וכן 5% נכות בגין צלקות מרובות באמה.
הצדדים הגישו תחשיבי נזק ובית המשפט הכין עבורם הצעת פשרה, אולם זו לא התקבלה על ידי הצדדים ועל כן התיק נקבע להוכחות. בפסיקתו של השופט קליין, הוא קובע כי גרסתה של אם הילד מהימנה וקוהרנטית וכי הוא מאמין כי אכן הילד נפל בערוגת העץ. עוד השתכנע השופט כי הדבר נגרם כתוצאה ממפגע וכי העובדה שהעירייה לא טרחה להביא את יומן האירועים או עדים מטעמה לעניין התיקון או לעניין התלונה, פועלת רק לחובתה.
"העובדה שהנתבעת תיקנה את המדרכה במקום בו הייתה התאונה", כתב השופט קליין בהחלטתו, "מלמדת כי הפנימה שהיה מפגע במקום. צינור ברזל חתוך בתוך ערוגה הוא מפגע מסוכן. לדידי, בכדי שהנתבעת תוכל להוכיח שפעלה בשקידה למנוע מפגעים כאלה, היה עליה להביא לעדות פקיד עירייה האמון על תחזוקת הערוגות וטיפול ותיקון מפגעים. משכך אני קובע כי הנתבעת התרשלה וכתוצאה מהתרשלות זו נפגע התובע ומתקיים קשר סיבתי עובדתי בין ההתרשלות לנזק".
השופט קליין התייחס בהחלטתו גם לטענת העירייה כי לילד היה "אשם תורם": "ב"כ הנתבעת טוען כי למרות שבתי המשפט ממעטים לחייב קטינים באשם תורם הרי שבמקרה דנן התבצעו פעולות שהיו צריכות להתבצע בפארק ציבורי ולא במדרכה שכן ידוע שמדרכות ברחוב אינן משטח סטרילי… אם הנתבעת באמת האמינה כי יש להשית אשם תורם, הייתה שולחת הודעת צד ג' נגד ההורים אך לא עשתה זאת. שבמקרה שלפנינו מדובר בילד בן 6 ששיחק בחצר ורץ אחר הכדור. אין המדובר בהסתכנות תוך כדי מודעות כפי שלעיתים נפסק במקרים שהושת אשם תורם בילדים, משכך אני סבור כי אין להשית כל אשם תורם על התובע".
עו"ד ענת אשכנזי, מומחית בדיני נזיקין: "לרשות מקומית קיימת חובת זהירות כלפי עובר אורח בשטח שיפוטה ולכן חובה עליה לעשות כל הנדרש לשמירה על בטחון הציבור בתחומיה , לדאוג להסרת מכשולים בשטחים ציבוריים וכן לנקוט באמצעי זהירות נאותים. אמת הדבר שמדרכה אינה אמורה להיות משטח סטרילי , אך העירייה אמונה לטפל במפגעי בטיחות המצויים בדרכה, אשר ידעה על קיומם או אשר היה עליה לדעת עליהם, ומשלא עשתה כן היא התרשלה והיא עשויה לפצות מי שנפצע כתוצאה מהמפגע . אז שמרו על עצמכם".
______________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט מנחם (מריו) קליין
______________________________________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a0%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%a9%d7%9b%d7%a0%d7%96%d7%99
