שופט בית משפט השלום בצפת, רונן פיין, דחה תביעה שהוגשה נגד חברת רכבי יוקרה בצפון ובה נטען כי לא גילתה מידע מהותי אותו רכב שנגרם ועל כן עליה לשלם פיצויים. בפסק הדין קבע בית המשפט כי מדובר ב"טענות בעלמא" שנטען ללא הוכחות ו"בהעדר אחריות של הנתבעת להפסד הנטען". לצד דחיית התביעה, הורה בית המשפט לתובע לשלם הוצאות בגובה 15 אלף שקל: "התובע במשך שנה ושלושה חודשים נהנה מנהיגה ברכב יוקרה וגמע אתו מרחקים הרבה מעל הממוצע והסביר. וכידוע, הנאה ומחיר לצידה…"
בכך התקבלה עמדת בא כוחה של החברה, עו"ד גיל אלימלך, שטען כי כל הפרטים אודות מכירת הרכב היו ידועים וגלויים לרוכש בטרם התבצעה העסקה.
התובע, כך לפי תביעתו, רכש באפריל 2017, בעסקת "טרייד-אין" מכונית מסוג סקודה, מודל 2014, מחברת רכבי יוקרה בצפון. בתביעה הוא טען כי אף שהחברה עדכנה אותו בטרם המכירה כי הרכב עבר תאונה, היא לא מסרה לו את כל האמת. לדבריו, לא נאמר לו כי מדובר היה בתאונה קשה שבגינה הרכב הוכרז כ"אובדן להלכה". לשיטתו, "הנתבעת העלימה ממנו במכוון מידע חיוני ובכך הפרה את חובתה כלפיו".
לצורך רכישת הרכב נטל הלקוח הלוואה בגובה 100 אלף שקל. לאחר כשנה, לדבריו בשל קשיים בהחזרת ההלוואה, ביקש הלקוח למכור את הרכב, ולגרסתו בשלב הזה גילה את ההטעיה מצד חברת הרכב.
מנגד, טענה החברה, באמצעות עו"ד גיל אלימלך, בטרם חתמו הצדדים על עסקת המכירה הוצג בפני הלקוח כל המידע הרלוונטי. הלקוח, כך צוין, ידע שהרכב עבר תאונה בחזית ואף קיבל על כך הנחה במחיר הרכב. כל פרטי התאונה, נטען עוד "הוסברו לו בהליך גילוי נאות בו מחויבת החברה".
עוד ציין עו"ד אלימלך כי התביעה הוגשה בשיהוי רב ולאחר שהתובע נסע ברכב לא פחות מ-50 אלף קילומטר. התביעה, נטען עוד, הוגשה בניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט, לאור סכומה הבלתי סביר. "התביעה הוגשה רק בגלל קושי כלכלי אליו נקלע התובע", נכתב עוד, "דרישתו לקבל תמורת שווי הרכב בעת מכירתו אליו, נגועה בחוסר תום לב".
פסק הדין של השופט פיין דוחה את כלל טענות התובע. פסק דינו נפתח בציטוט ממחירון הרכב של לוי יצחק וכך נכתב: "אדם שמח פעמיים… פעם כשהוא קונה מכונית ופעם כשהוא מוכר אותה". במקרה זה, ציין השופט, התובע לא שמח כאשר מכר את הרכב "על כן הגיש התביעה שלפניי, תביעה כספית בגין נזקים כספיים נטענים בסך 121 אלף שקלים, כתוצאה מהטעיה נטענת בעסקה לרכישת רכב משומש".
פסק הדין קובע כי המידע שקיבל התובע באשר לתקינות הרכב "שיקף והיה תואם למצב הרכב". הפרטים אודות הרכב והתאונה שעבר, כך לפי בית המשפט, גולו לתובע "ואין מחלוקת כי הוא נהנה במשך 15 חודשים מנהיגה ברכב תקין". עוד מציין השופט כי הגיע לכדי מסקנה כי החברה "לא הסתירה מידע במכוון ולא הטעתה את התובע".
התובע טען לזכותו לפיצוי מהחברה על הפער שבין מחיר הרכב לבין מחיר המחירון עת מכר אותו לאדם אחר. בית המשפט דחה גם טענה זו. "מבלי להאריך", כתב השופט פיין, "אזכיר כי מן המפורסמות שבדרך כלל ערכם של כלי רכב יורד מדי חודש, וכידוע, מחירות רכבים משומשים נקבע על פי פרמטרים קבועים ומשתנים, שלנתבעת אין כל חלק ואחריות בגינם".
השופט הוסיף: "למעשה התובע מבקש השבת הגלגל לאחור, קרי את מלוא כספו, לאחר שנסע ברכב למעלה משנה, גמע כ-50 אלף קילומטר, וזאת ללא התחשבות במחיר המחירון של הרכב ובעצם השימוש ברכב. כאמור, טענה זו אין לקבל". פסק הדין מציין כי התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו שנטענו "בעלמא". "נהפוך הוא", סיכם השופט, "לעניות דעתי נהנה התובע במשך שנה ושלושה חודשים מנהיגה ברכב יוקרה וגמע אתו מרחקים הרבה מעל הממוצע והסביר. וכידוע, הנאה ומחיר לצידה…".
_____________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט רונן פיין
_____________________________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%9c%d7%9a
