בית משפט השלום בחדרה דחה תביעה לתשלום עמלת תיווך, אותה הגיש מתווך מקרקעין, נגד בעלת דירה בגין עסקת מכירה של דירה בחדרה. בית המשפט קיבל את טענות בעלת הדירה, באמצעות בא כוחה, עו"ד עמירם מוראד, לפיהן, בין היתר, לא התקיים קשר סיבתי בין פעולותיו של התובע ובין מימוש העסקה.
מתווך הדירות טען בתביעתו כי הוא זה שקישר בין הנתבעת ובין רוכשי הדירה. לגרסתו, היה ברור לכל הצדדים המעורבים, לרבות לנתבעת ולבן זוגה, כי הוא זה שהביא למציאת רוכשים לדירת הנתבעת, הוא היה "הגורם היעיל" בעסקת מכירת הדירה, ומכאן שהנתבעת מחויבת לשלם לו, לפי הסכם התיווך, את דמי התיווך.
עוד טען המתווך כי, הנתבעת ובן זוגה ניסו להסתיר ממנו את דבר חתימת הסכם מכר הדירה במטרה לחמוק מהתחייבותה של הנתבעת לשלם לו את דמי התיווך, זאת בכך שאמרה לו כי אינה מעוניינת עוד למכור את הדירה.
מנגד טען בא כוח בעלת הדירה, עו"ד עמירם מוראד כי, מאז יום ההתקשרות בהסכם התיווך ועד ליום מכירת הדירה, לא נקט התובע בכל פעולה לשיווק הדירה ולמכירתה ולא יצר בעניינה כל קשר עם הנתבעת, עד כי סברה כי הוא "שכח" ממנה ומהדירה. זאת, כך להגנתה, כאשר במקביל פורסמה הדירה על ידי גורמים נוספים.
לשיטת הנתבעת, כאשר פנה אליה התובע שוב כעבור זמן רב וביקש להביא לקוחות לראות את הדירה, לאור ההתנהלות שלו הוסכם ביניהם כי אם הלקוחות ירכשו את הדירה, התובע יגבה דמי תיווך מהרוכשים בלבד. עוד נטען, כי הלקוחות שהביא התובע לא רכשו את הדירה. חודשיים לאחר מכן, כך תיארה, הגיעו רוכשים אחרים, שלא באמצעות התובע, ולאחר משא-ומתן רכשו את הדירה. עו"ד מוראד סיכם כי המתווך לא שימש כ"גורם היעיל" בעסקה, ועל אף שלמעשה הסכם התיווך עליו נשענת התביעה בוטל בהסכמה.
בית המשפט קיבל את טענות עו"ד מוראד אחת לאחת וקבע, כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את טענתו, כי הוא זכאי לדמי תיווך מהנתבעת. בין השאר לעומת עדותה הסדורה של הנתבעת, בעדותו של התובע נתגלעו סתירות, כאשר, העיד כי לא התלווה לרוכשים בעת ביקורם בדירה, וכי הרוכשת לא ראתה אותו מעולם מה שעמד בסתירה מוחלטת לנטען בתצהיר עדותו.
בית המשפט גם ציין בהחלטתו, כי למרות שהתובע טען בלהט כי הוא לעולם אינו מוותר על דמי תיווך משום צד, בהיות הדבר מקור פרנסתו, דווקא מנהל משרד התיווך העיד כי לעתים גובים תיווך רק מצד אחד.
עוד ציינה הרשמת כי פרק זמן של שנה וחמישה חדשים איננו בגדר זמן סביר למכירת דירה, מה גם שבמהלך כל התקופה לא הוצגה הדירה בפני קונים פוטנציאליים ולו פעם אחת והעובדה ש"מידי פעם" שוחחו, אין בה כדי ללמד על פעולות שיווק כלשהן שנקט לכאורה התובע ולכן הסכם התיווך בין התובע ובין הנתבעת פקע.
הרשמת הוסיפה באשר ל'גורם היעיל' בעסקה, כי התובע לא הוכיח, כי רוכשי הדירה הגיעו אליה לאחר שלמדו אודותיה ממנו ובנוסף, התובע לא עשה דבר על מנת לקדם את המשא-ומתן בין הצדדים, ולמעשה לא היה מעורב בו כלל. "לאור כל האמור לעיל אין לי אלא לקבוע, כי לא התקיים קשר סיבתי בין פעולותיו של התובע ובין מימוש העסקה, ומכאן שהתובע לא היה "הגורם היעיל" בעסקה".
_________________________________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%93
