מכשירי הטלפון הניידים שלנו, חכמים.
הם מתעדים את שגרת יומנו, את שיחותנו עם אחרים, פרטים אישיים שלנו ובכלל מידע על כל דבר שאנו עושים לבדנו ומול צד שלישי.
מה קורה לנתונים האלו כשהם בידיים של מישהו אחר, כמו המשטרה למשל, ומי קובע באילו מהחומרים ניתן להשתמש, כמה ומתי?
הנתונים מראים כי מדי שנה תופסת המשטרה אלפי מכשירי טלפון ניידים של חשודים בעבירות כאלו ואחרות.
המכשירים האלו מלאים במידע על החשודים, אך גם על אנשים שעמם אותם חשודים היו בקשר כזה או אחר.
האם מותר למשטרה לחפש במכשירים אלו?
מה מנחה את המשטרה באילו נתונים היא יכולה לעשות שימוש ובאילו לא?
וגם מה מה עולה בגורל הנתונים האלו, שחלקם פרטיים?
בתי המשפט עסקו לא פעם בשנים האחרונות בסוגיית המידע שיש במכשירי הטלפון.
בפסיקות השונות, ביקרו לא אחת את השימוש שעושה המשטרה בנתונים האלו.
אולם עד כה לא גיבשה המשטרה נהלים ברורים בעניין.
למעט אמירה כללית המופיעה בנהליה ולפיה "החיפוש יתבצע באופן לא יפגע בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש".
להלן כמה מעורכי הדין הפליליים החברים באוביטר, שיוכלו לעזור לכם במצב כזה כדי שהמשטרה לא תזגרז להפר את פרטיותכם:
