אמנם יש לך אתר – אולם אין זה אומר שהוא חוקי.
במדריך חשוב זה, תקבלו כלים חשובים כיצד להיות ברשת, בתפוצה רחבה ואיכותית, מבלי להיות חשוף לתביעות של מאות אלפי שקלים.
רובנו לא מכירים את הכללים בעניין, כותבת המאמר עוסקת בתחום זה, ונותנת מידיעותיה לכם הקוראים.
סוד גלוי וידוע הוא כי עסק המעוניין לשגשג ולהיות רלוונטי אל מול מתחריו, מוכרח להשקיע משאבים משמעותיים בנראות שלו ברשת באמצעות אתר מושקע עם חווית משתמש גבוהה.
בעולם בו הסחר האלקטרוני הופך לערוץ המשמעותי ביותר לעסקים, ובעיקר בישראל המדורגת כצרכנית הדיגיטלית השלישית בגודלה בעולם, מתעוררות שאלות אתיות ומשפטיות רבות שהמדיום החדש מביא עמו.
חקיקות חדשות אשר מבקשות לספק מענה הולם למורכבויות המשפטיות של תחום הסחר באינטרנט עשויות לזמן אתגרים עבור עסקים רבים בישראל, ובעיקר לעסקים קטנים ובינוניים הנאבקים להישאר עם הראש מעל המים. ישנם לא מעט אתגרים שעסקים נאלצים להתמודד איתם בכדי לעמוד בדרישות החוק.
המשבר האחרון שפקד את העסקים, משבר הקורונה, אילץ עסקים לחשב מסלול מחדש ולהמציא את עצמם מחדש.
עסקים שלא הייתה להם נוכחות ברשת, נאלצו, בכדי לשרוד, להקים במספר ימים מועט אתרים, ובעיקר אתרי מכירות- אתרי ecommerce.
כך שלמעשה, אנו רואים, כי חברות רבות ואף גדולות, שעד למשבר הנוכחי, לא הייתה להם נוכחות ברשת, הקימו בימים מעטים מאוד אתרי מכירות.
הבעיה העיקרית של עסקים שהקימו בימים בודדים אתרי מכירות, היא כי חלקם עשו זאת ללא ייעוץ משפטי, דבר אשר עלול להוביל אותם לחשיפה לתביעות שונות
הבעיה העיקרית של אותם עסקים שהקימו בימים בודדים אתרי מכירות, היא כי חלקם עשו זאת ללא כל ייעוץ משפטי, דבר אשר עלול להוביל אותם לחשיפה לתביעות בעילות שונות, לרבות אך לא רק, בעילות הבאות:
עילות בעניין קניין רוחני, דיני מחשבים, הגנת הפרטיות, הגנת המידע, אחריות נזיקית, דיני חוזים, חוק התקשורת (ספאם), דיני צרכנות וכדומה.
כבר שנים רבות שהמרחב האינטרנטי הפך לזירה מסחרית חשובה ביותר ובעלת הזדמנויות אטרקטיביות, ועל אחת כמה וכמה בתקופת משבר זה, הפוקדת עסקים רבים כעת. על מנת לוודא כי הפעילות העסקית במרחב הדיגיטלי עומדת בקנה אחד עם כל דרישות החוק, מאמר זה יסקור מספר היבטים שעל כל אתר להכיל.
כמובן שכל אתר יש את הדרישות החוקיות המסוימות שלו, כדי שהאתר יעמוד במגבלות החוק, עליו לקבל ייעוץ משפטי מותאם אתר, כך למשל אתר שמהווה פלטפורמה לכתיבת תוכן (אתר בלוגרים) יקבל ייעוץ משפטי שונה מאתר מכירות בגדים, שכן על כל אתר מהווים דרישות חוק שונות והחשיפה המשפטית של כל אתר היא שונה.
להלן סקירה קצרה, בדבר הרכיבים הבסיסים שעל כל אתר במרחב האינטרנטי להכיל:
- יודגש, כי הרכיבים האלה אינם רלוונטיים רק לאתרי מכירות, אלא גם לאתרי תדמית, אתרי בלוגים, אתרי חדשות וכו'.
1.תקנון אתר – תקנון הוא בעצם הסכם בין המשתמש- הגולש לבין בעל האתר ומפעיליו. ההסכם מסדיר את כל הזכויות המשפטיות בין הצדדים. אתר ללא תקנון, משול למעשה לג'ונגל בו אין חוקים וכל אחד עושה כרצונו, וכדברי תומס הובס- "מלחמת הכול בכול". התקנון הוא הסכם אשר מסדיר את זכויות וחובות הצדדים, מגדיר את השירות הניתן באתר, תנאי שימוש, מדיניות פרטיות וכו'. תקנון האתר מצמצם חשיפה משפטית וכלכלית של בעלי האתר ומפעיליו ואף יענה על דרישות חוקיות בתחום הפרטיות, צרכנות, לשון הרע, קניין רוחני ותקשורת.
לכל אתר יש להתאים תקנון התואם את אופי האתר, כך למשל, באתר מכירה הדגש על היבט מכירתי וצרכני; אתר בלוגים או אתר שמציע פלטפורמה לכתיבת תוכן, הדגש יהיה על היבטים של לשון הרע וקניין רוחני; אתר תדמית הדגש יהיה על הקניין הרוחני וכדו'.
אתר ללא תקנון או אתר עם תקנון אינו תואם, חושף את בעלי האתר ומפעיליו לסיכונים רבים ואף לתביעות היכולות לעמוד על אלפי מאות שקלים וכו'.
2.נגישות אתרים – בשנת 2017, נכנסו לתוקפן תקנות המרחיבות את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח־1998 ומחילות אותו גם על המרחב האינטרנטי. במסגרת תקנות אלו, מחויב כל אתר בישראל לכלול אלמנטים שמנגישים את השימוש באתר לאנשים בעלי מוגבלויות. אי-ציות לתקנה עשוי לגרור אחריו אישומים פליליים וקנסות כבדים בהיקף של עשרות אלפי שקלים וזאת בנוסף לתביעה אזרחית מנהלית.
ההנגשה מתבצעת על ידי גורם מקצועי ועליו לבצע זאת, בהתאם לתקן ישראלי 5568, לאחר ביצוע ההנגשה, יש לפרסם באתר הצהרת נגישות ובה פירוט בדבר ההתאמות הנגישות שבוצעו באתר.
התקנה חלה על כל בעלי אתרים בישראל ובמקרים מסיומים ניתן לקבל פטור מהנגשת האתר, יודגש, כי מדובר במקרים חריגים ביותר: במקרים של בעיות טכנולוגיות של האתר שמונעות הטמעה של רכיבי נגישות; שמדובר בנטל כלכלי כבד מידי; בהינתן מחזור עיסקי נמוך של העסק. כל מקרה ייבחן לגופו של עניין, ויינתן פטור אך ורק אם העסק עומד בתנאי הפטור.
3.תקנות ה- GDPR– תקנות חדשות שתוקנו על-ידי האיחוד האירופי בדבר הגנת הפרטיות טרפו מחדש את הקלפים עבור עסקים רבים המתנהלים ברשת. התקנות המחמירות מגדירות, בין השאר, באילו תנאים אנו רשאים לעבד את נתוניו של לקוח, לשמור אותם במסד הנתונים שלנו, לעשות בהם שימוש כזה או אחר ובאיזה מידע אנו מחויבים לשתף את הלקוח לגבי אופן השימוש במידע עליו. על-מנת לפלס דרך בטוחה בתקנות החדשות, שהפרתן עשויה לגרור אחריה קנסות בהיקפים של עד עשרות מיליוני יורו.
בכדי לדעת אם תקנות ה- GPDR חלות על עסק מסויים, יש לבחון את קהל היעד של אותו עסק ורק אז ניתן יהיה לדעת האם התקנות חלות ומה ניתן וצריך לעשות כדי להיערך בהתאם לתקנות.
4. רשימת תפוצה (דיוור) – בדצמבר 2008 נכנס לתוקפו תיקון לסעיף 30 א' לחוק התקשורת התשס"ח-2000, המוכר לכם בשם- "חוק הספאם". התיקון החדש אוסר על משלוח תכנים פרסומיים בדוא"ל, בהודעות SMS או בהתקשרויות אוטומטיות ללא הסכמת הצרכן. החקיקה, שמטרתה למנוע הטרדות וחדירה לפרטיות, הביאה נמענים רבים של תכנים פרסומיים לגיטימיים לנצל את ההזדמנות לתביעה כמוצאי שלל רב.
הגבול שבין טכניקות שיווק לגיטימיות כמו רימרקטינג אלקטרוני וניוזלטרים לנרשמים ובין שליחת תוכן שתהווה "ספאם" עשוי להיות דק ביותר. כדי להביא לדחייה של אותן תביעות, אשר מעמידים את פרנסתם של בעלי עסקים בסיכון, יש לוודא, כי הינכם מקבלים את פרטי הלקוח בצורה חוקית, ואף שומרים את נתוני הדאטא של הפרטים (כתובת IP; תאריך ושעת רישום; דרך ביצוע הרישום) וזאת, כדי שהעסק יוכל להתגונן כראוי בעת הצורך.
מסקנת הדברים היא, יש לקבל ליווי מקצועי ומשפטי באתרים משמעותיים, ולהימנע מתביעות מיותרות.
כאמור, כל אתר צריך להיבחן בהתאם לשירות שהוא נותן, כגון קהל הייעד שלו ומטרותיו ורק כך ניתן יהיה להתאים לו מעטה משפטי אשר יצמצם את החשיפה המשפטית ויקנה לו הגנה משפטית רחבה.
כותבת המאמר עורכת הדין שרית קרן הינה עוד מתמחה ובעלת ניסיון רב בליטגציה אזרחית מסחרית, דיני אינטרנט, דיני לשון הרע, ליווי שוטף של חברות.
יובהר, כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואינו יכול לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד בעל מומחיות, ניסיון ו/או ידע בתחום המשפטי הרלוונטי ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. יובהר כי כל פעולה שתעשה על פי המידע הנאמר ו/או המוצג הינה על אחריות הקורא בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הצופה לבין העיתון או לבין כותבת המאמר.
