עובדים שכירים ועצמאים מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה באמצעות דמי הביטוח הלאומי המשולמים עבורם. עובד שכיר או עצמאי שחלה במחלת הקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה אחר תוך כדי ועקב העבודה, ואינו מסוגל לעבוד על פי אישור רפואי, עשוי להיות זכאי לתשלום דמי פגיעה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה במהלך תקופת היעדרותו.
נציין, כי על מנת שהביטוח הלאומי יכיר בעובד כנפגע בתאונת עבודה, על העובד להוכיח כי חלה במחלה בעקבות חשיפה לחולה אחר במסגרת עבודתו. על העובד להוכיח כי ההידבקות אירעה במהלך העבודה ולא מגורמים אחרים כמו בני משפחה, חברים וכן הלאה.
במידה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בעובד כנפגע תאונת עבודה, עשוי העובד לקבל תשלום דמי פגיעה על תקופת היעדרותו וכן על אובדן השכר בתקופה זו.
על פי חוקי הביטוח הלאומי, דמי הפגיעה לעובד שכיר ישולמו עבור התקופה בה לא עבד ולכל היותר לתקופה של 91 ימים ממחרת יום הפגיעה. שיעור דמי הפגיעה ליום מחושב לפי 75% ממוצע השכר בשלושה החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק העובד לעבוד בשל המחלה. יחד עם זאת, דמי הפגיעה לא יעלו על סכום של 1114 שקל ליום.
גם עובד עצמאי יהיה זכאי לקבלת דמי פגיעה עבור הימים שבהם לא עבד. באשר לעצמאים, מחושבים דמי הפגיעה החל מהיום ה-12 להיעדרות מהעבודה ולכל היותר לתקופה של 91 ימים.
מי שנכנס לבידוד כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה והוא אינו חולה, אינו זכאי לדמי פגיעה ולא יוכר כנפגע בעבודה, אך הוא עשוי להיות זכאי לדמי מחלה במהלך תקופת הבידוד.
גמלת נכות
גם עובדים שחלו בקורונה ונפגעו באורח קשה ונותרו עם נכות או נזק נפשי עשויים להיות זכאים לגמלת נכות. הזכאות נמדדת על פי הנכות שתקבע להם. במידה והנכות עומדת על בין 9-19 אחוזים, הם זכאים למענק חד פעמי. במידה ונקבעה להם נכות של למעלה מ-20 אחוזים, הם זכאים לקצבה חודשית מהביטוח הלאומי. התגמול ניתן גם אם העובד חזר לעבודתו ואף חזר להרוויח את אותו השכר כפי שהיה בטרם חלה.
