שופט בית המשפט השלום ראשל"צ, השופט אבי סתיו, פסק פיצוי של 15 אלף שקלים פיצויים לעורך דין שהותקף במשרדו לנגד עיני שותפיו. הנתבע, שהתלונן תלונת שווא במשטרה נגד עורך הדין, הורשע כבר בהליך פלילי וכעת ייאלץ לפצות את הקורבן גם בתביעת נזיקין. יחד עם זאת, טענתו של עורך הדין כי מגיע לו פיצוי על הוצאת לשון הרע נדחתה – וזאת משום שהנתבע סובל ממחלת נפש ועל כן זכאי להגנה לפי החוק.
התובע, עורך דין במקצועו, שימש כיו"ר ועד הבית בבניין בו ישנה חנות הנמצאת בבעלותו. אימו של הנתבע מתגוררת באותו בניין ולפני כמה שנים, התובע פנה לאם במכתב התראה כי היא נדרשת לשלם חוב לוועד הבית. בתגובה התקשר אליו הנתבע ואמר לו "אל תלך לשום מקום, תמתין במקום, תכף אני שולח אליך כמה אנשים ונראה איך תמשיך להתנהל איתי, אתה לא יודע מי אני", וניתק את השיחה.
עורך דין, כך תואר בתביעה, לא נכנע לאיום, והגיש תביעה נגד האם. לאחר מכן הגיע הנתבע למשרדו של העורך דין ניגש אליו ואמר לו "לא נמאס לך מהשטויות שלך, תמחק את אימא שלי מהתביעה" ו"אתה לוקח את זה לכיוונים לא טובים".
התובע, נטען, ביקש מהנתבע לעזוב, אך הנתבע לא עשה זאת, חסם את התובע בניסיונו לצאת מהמטבחון בו היה, תקף אותו, דחף אותו ובעט ברגליו, וכן גרר כיסא מתוך כוונה להלום בו איתו. לאחר ששותפו של התובע הגיע לעזרתו, הצליח התובע להימלט לחדר הישיבות. הנתבע יצא מהמקום, לא לפני שהספיק לשאול עורך דין אחר העובד במשרד התובע היכן מתגורר התובע. כתוצאה מהאירוע, סבל התובע מחבלות שהתבטאו בסימן אדום באגודל ימין ובסימן כחול ביד ימין.
מיד לאחר התקיפה, יצא הנתבע ממשרד עורכי הדין, ניגש למשטרה והגיש תלונה נגדו, לפיה התובע הוא זה שתקף אותו. במשטרה העיד: "ופתאום הוא אומר לי תסתלק מפה ונתן לי מכות עד שבאו השותפים שלו והפרידו. אני עד עכשיו לא מבין למה הוא תקף אותי. אני באתי אליו ודיברתי איתו בדרך יפה… הוא נתן לי מכה עם הידיים שלו לפנים ולראש עד שבאו השותפים שלו והפרידו".
לשאלה כיצד הגיב, ענה הנתבע "ניסיתי להחזיר לו בכך שנכנסתי לחדר וניסיתי לקחת משהו, כיסא אך לא הצלחתי כי מיד הגיעו חבריו והפרידו". בעקבות התלונה זומן העורך דין לחקירה, נלקחו ממנו טביעת אצבע ודגימת רוק וקלסתרונו צולם. חקירתו של התובע התבצעה בתחנת משטרה בה הוא נהג להתנדב כשוטר, ולטענתו נגרמה לו בשל כך בושה רבה. התובע חתם על כתב ערובה ושוחרר. רק לאחר ששותפיו של עורך הדין מסרו עדות במשטרה, נסגר התיק נגד התובע מחוסר אשמה. לטענת התובע, נוכח פתיחת התיק הוא נאלץ להפסיק את התנדבותו במשטרה ואף עזב את יחידת המילואים בה שירת.
בגין ההתנהלות הוגש כתב אישום נגד הנתבע, שהודה במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן והורשע בשלושה אישומים של איומים בגין הדברים שאמר בטלפון, עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בגין ההתרחשות במשרדו של העורך דין ועבירה של ידיעות כוזבות, בגין מסירת התלונה במשטרה.
למרות זאת השופט סתיו דחה את תביעת הלשון הרע מאחר שלטענתו בשעת מסירת התלונה הוא האמין באמת ובתמים בנכונותה, וזאת על רקע מחלת הנפש ממנה הוא סובל שאז הייתה במצב פעיל וגרמה לו למחשבות שווא. "משעה שהנתבע סבר בכנות כי התלונה נכונה", כתב השופט בפסק הדין, "עומדת לו ההגנה הקבועה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. אין לכחד, כי לתוצאה זו יש משמעות קשה מבחינתו של התובע, אשר לא רק שהותקף על לא עוול בכפו, אלא גם הוגשה נגדו תלונת שווא כאילו הוא זה שתקף".
"אולם", הוסיף השופט, "תוצאה זו היא בלתי נמנעת נוכח ההגנה הרחבה שניתנה על ידי המחוקק למי שמגיש תלונה במשטרה, לפיה די באמונה כנה בנכונות התלונה על מנת לשלול אחריות בגין לשון הרע".
השופט סתיו הוסיף כי העילה היחידה שבעניינה יש לקבל את התביעה היא עוולת התקיפה. "הנתבע", כתב בפסק הדין, "הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. לא הוצגו תמונות של החבלות שנגרמו לתובע, אולם מעיון בהערות החוקרת בחקירתו של התובע וכן מכתב האישום המתוקן עולה, כי היו על גופו של סימני שפשוף ונגרמו לו כאבים. אין טענה לנזקי גוף של ממש, וגם לא לכאבים חזקים. לא נטען להוצאות רפואיות, הפסד השתכרות וכדומה, כך שהתביעה היא למעשה בגין עגמת נפש עקב הכאב שנגרם ובעיקר תחושת ההשפלה".
עוד נכתב: "בענייננו, בהתאם לקו המקובל בפסיקה במקרים מעין אלו, בהתחשב מחד גיסא בכך שלא נגרם לתובע נזק ממשי, ומאידך גיסא בהשפלה שיש בתקיפתו של התובע במשרדו לנגד עיני שותפיו, ובחומרה שיש לייחס לתקיפה של עורך דין על רקע עבודתו, מצאתי להעמיד את הפיצוי על סך 15,000 שקלים". הנתבע חויב גם בהוצאות משפט בגובה 3,000 שקל.
____________________________________________________
