המדינה תשלם כ-200 אלף שקל לרפי רותם, חושף שחיתויות, אשר מאז שפעל לחשוף שחיתות חמורה ברשות המיסים, לא רק שנודה על ידי המדינה והגיע כמעט לפת לחם גם חווה לטענתו להתנכלויות מצד המשטרה. כעת שופט בית משפט השלום בתל אביב, ד"ר מנחם קליין פסק לו פיצויים בגין מעצר שווא, כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות ופנסיה.
רותם, שבעבר היה קצין חקירות ברשות המיסים, פעל מאז שנת 2003 לחשיפת שחיתות חמורה במערכת בה עבד. חשיפותיו הובילו לשורה של כתבי אישום נגד בכירים ברשות המיסים, ובעקבות זאת הוא שילם מחיר אישי כבד. לפי תביעת הנזיקין שהגיש הוא לא זכה להגנה שהובטחה לו מצד הרשויות האמונות על שלטון החוק במדינה.
בשנת 2014 אף זכה רותם לאות אביר איכות השלטון כחושף שחיתויות. בשנת 2015 זכה לצו הגנה מאת מבקר המדינה המכיר בו כחושף שחיתויות ובשנת 2017 הוכר כנרדף על רקע חשיפת שחיתויות ע"י מומחה בינלאומי הפועל במסגרת המועצה לזכויות אדם של האו"ם. לטענתו, בשל פעילותו זו במהלך השנים, חווה התנכלויות רבות גם מצד משטרת ישראל המלוות ביחס משפיל, עיכובים ומעצרי שווא, וכל זאת אך בשל מלחמתו בשחיתות, לטובת המדינה לאחר שהופעל על ידה כמקור במשך זמן רב.
תביעת הנזיקין שהוגשה על ידו, מתייחסת בעיקרה להשתלשלות האירועים שהתרחשו לפני כעשר שנים, היום בו הוזמן לחקירה בתחנת משטרת תל אביב צפון וזאת בעקבות פקס ששלח. לטענתו, באותו יום שוטרים הפליאו בו מכותיהם ללא סיבה שבדין וכתוצאה ממכות אלו נגרמו לו נזקי גוף ונפש.
המדינה, הודתה במהלך ההליך בתרומתו של התובע בחשיפת פשעים אך לשיטתה, לצד זה, התנהלותו כללה התנהגות בוטה כלפי הגורמים איתם היה בקשר, כשהפעולות שנקטו לא תאמו את ציפיותיו.
השופט קליין קיבל את טענת רותם, כי תנאי שחרורו מאותה חקירת משטרה שנקבעו על ידי רפ"ק קובי גטניו פגעו בזכויותיו. תנאי שחרורו אז, היו כי לא יצור קשר עם שום גורם משטרתי ולפי פסק הדין, תנאי זה "הינו בלתי מדתי שפגיעתו בזכויות יסוד של התובע חמורה".
"לדידי", כתב השופט קליין, "הצדק בעניין זה עם ב"כ התובע, שכן גם אם נניח שהייתה עילת מעצר והקצין הממונה מבקש לבחור בחלופת מעצר שחרור בתנאים הרי שתנאי כזה אכן אינו מידתי ופגיעתו בזכויות יסוד של התובע חמורה. יש לזכור שהתובע לא הפגין מחוץ לביתו של קצין משטרה ולא הרעיש מחוץ ללשכתו. כל שעשה היה לשלוח פקס. המדובר בסך הכל בנייר. רוצים – קוראים כולו, לא רוצים, מדלגים בין הפסקאות".
השופט הוסיף: "כשמצטרפים להם יחד כל הנאמר לעיל אני סבור כי ההחלטות לזמן את התובע לחקירה, לאזוק אותו במהלך החקירה ולשחרר את התובע בתנאים כאמור, היו רצף החלטות לא סבירות".
"איני יכול לקבל את הטענה", נכתב עוד בפסק הדין, "לפיה גויסו למשימת החיפוש חמישה שוטרים לנוכח ממדי גופו והתנהגותו של התובע וזאת על מנת למזער נזקים ככל שניתן. יש לזכור שהתובע היה כבר אזוק ידיים ורגליים ובסופו של דבר נגרמו לתובע נזקים גופניים והוא הובל לטיפול רפואי לבית חולים. משכך, גם אם איני יכול לקבוע אם הופעלה אלימות בכוונת מכוון, משיקולים זרים ושלא למטרת החיפוש, הרי שאני מקבל את הטענה כי בחיפוש הופעל כוח מוגזם יתר על המידה".
_____________________________________________
