לא בטוח שאתם ערים לכך, ואם לא, אז חשוב שתהיו מודעים לשיטות השונות של חברות הביטוח בניסיונן לסכל תביעות סיעוד נגדן.
אם אתם סיעודיים, קשישים, המתמודדים עם תביעה נגד חברת הביטוח כדאי ורצוי שתכירו איך פועל מערך החוקרים הפרטיים שלהן כדי שלא תפלו בפח ותממשו את כל הזכויות המגיעות לכם.
במקרים רבים של תביעות נגד הביטוח הסיעודי, אנחנו נתקלים בשימוש שעושות חברות הביטוח באמצעי חקירה שונים, בהם חוקרים פרטיים, בניסיון לערער את התביעות נגדן, הן בשלב המתנהל בבית המשפט והן בשלב המקדים לו.
חוקרים שמתחזים, מצלמים ומתעדים הפכו לעניין שבשגרה. בזכות התיעוד שמשיגים החוקרים מנסות חברות הביטוח להוכיח כי המבוטח אינו דובר אמת וכי הפיצוי שהוא דורש אינו מגיע לו.
זוהי שיטת פעולה נפוצה של חברות הביטוח, ואנחנו שומעים עליה יותר ויותר.
חשוב לציין מנגד, כי הן המדינה והן בתי המשפט מודעים לכך וגם הם מנסים לקבוע גבולות אדומים וברורים ב"שטח האפור" של חקירות חברות הביטוח.
אף שהמודעות מצד המדינה לבעייתיות שבהפעלת חוקרים פרטיים גוברת, רצוי שגם אנחנו נהיה מודעים למתרחש.
חשוב שנדע על האפשרות של צילום ותיעוד המבוטחים ולא פחות הכרחי גם להתייעץ עם בעל מקצוע, עו"ד בקיא בתחום.
ניסיון להכשיל
המטרה העיקרית של חברות הביטוח בהפעלת חוקרים פרטיים היא לנסות ולהכשיל תביעות של מבוטחים לתגמולים על רקע מצב בריאותי לקוי, ובייחוד תביעות לתגמולי ביטוח סיעודי.
כיצד פועלים החוקרים? התפקיד שלהם הוא לאסוף בסתר ראיות המצביעות, כביכול, על כך שכושר התפקוד של המבוטחים גבוה יותר מכפי שהעידו עליו ובכך לספק לחברת הביטוח בסיס לדחיית תביעות או להפחתת תגמולים.
לחוקרים יש מגוון שיטות לבצע את התחבולות.
כך למשל, יכולה חברת הביטוח להשתמש במעקב סמוי, במתחזים, בדיבוב המבוטחים והקלטתם בסתר. במסגרת ההתחזות, אפשר שנפגוש את החוקרים כשהם מתחזים לשליחים או לנציגי מדינה.
בחלק מהמקרים ינסו החוקרים לזרוק משהו על הרצפה ולבקש מהמבוטח לרדת במדרגות לאסוף חבילה וכן הלאה.
תיעוד הפעולה עשויה לשמש נגד המבוטח, ומקרה של פעולה בודדת של ירידה במדרגות או ביצוע פעולה פיזית כלשהי עלול למנוע מכם את זכויותיכם.
לאחר איסוף המידע, חברת הביטוח מציגה את החומר במסגרת התביעה, בצורה חלקית או מעוותת שאינה משקפת נאותה את המצב הרפואי של המובטח בפועל.
בסופו של דבר המידע הזה עלול לפגוע בתביעתם של הקשישים ולפגוע בזכויותיהם.
החוקרים מנצלים את העובדה שמדובר במבוטחים קשישים, סיעודיים, שקל לתמרן אותם וקל להטעות אותם. החומר שנאסף נגדם משמש נגדם הן בבית המשפט והן עוד בטרם הגשת התביעה על ידי התשתם של המבוטחים על מנת שיוותרו על תביעתם ויסכימו לפשרה בסכום נמוך מזה המגיע להם.
"שטח אפור"
השימוש בחוקרים פרטיים כדי לבדוק את אמינות התביעות אינו אסור חוקית, אך חלק מהתחבולות לא מתיישבות עם החוק. גם לא מבחינה מוסרית.
כך למשל, לפי התקנות החלות על חוקרים פרטיים מכוח החוק, אסור לחוקר להתחזות לעובד ציבור או לבעל מקצוע הטעון רישיון על פי חוק, כמו עורך דין או רופא, וגם לא לשליחו של אדם אחר. אולם בפועל, לא פעם אנו נתקלים בחוקרים שהתחזו לשליחים של מוסדות המדינה כגון: בנק ישראל וכו'
דוגמא נוספת היא תיעוד על ידי חוקרים פרטיים בבית המבוטח.
על פי חוק הגנת הפרטיות אסור לבלוש אחר האדם באופן שעלול להטרידו ועל צילום אדם כשהוא ברשות היחיד, ולכן תיעוד המבוטח בביתו הנו בעייתי מבחינת החוק.
יחד עם זאת, החוק אינו מתייחס במפורש לכל התחבולות האפשרויות שמותר או אסור לחוקרים להשתמש בהן וכך נוצר "שטח אפור".
השטח הזה מנוצל היטב על ידי חברות הביטוח כדי ליצור מצג שווא מול מבוטחים. החוקרים משתמשים בשטח אפור זה כדי להכשיל את המבוטחים בלשונם ולגרום להם לפעול בניגוד לאינטרסים שלהם, תוך פגיעה בפרטיותם, כבודם וברצונם החופשי.
"נפלתם" בחקירה? כך תפעלו
אם חברת הביטוח דחתה את תביעתכם על בסיס ממצאי חקירה סמויה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה בתחום תביעות ביטוח וסיעוד, שיסייע לכם להגן על האינטרסים שלכם מול חברת הביטוח ומול בתי המשפט. במידה וחברת הביטוח אינה מוכנה לפצות אתכם פשרה, בשל ממצאי החקירה הפרטית, יתכן ועליכם לפנות בהגשת תביעה לבית המשפט.
עו"ד גלעד רמתי מייצג במשך שנים רבות מבוטחים שנדחו על ידי חברות הביטוח השונות ובפרט בתביעות סיעוד.
