מאז חדרו לחיינו תאגידי המים השונים, אנו משלמים על חשבונות המים שלנו יותר כסף וזאת למרות ההתפלה. כעת תאגידי המים, מי ברק מבני ברק, מי עירון ומי קריית גת, הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק דין הצהרתי שיורה לחברת מקורות והמדינה למחוק להם חובות ביותר מ-10 מיליון שקלים, בעקבות הסדר אליו הגיעו חברת מקורות עם תאגידי מים והרשויות מקומיות.
בבקשה מציינים תאגידי המים, כי מקורות, המהווה הלכה למעשה רשות מרשויות השלטון, נוהגת "איפה ואיפה" ותחת "הפליה אסורה" תוך שהיא מותירה על כנו חיוב אסור בדין. חיוב אשר לגביו הודתה במשתמע כי הוא אסור בדין, שאף אושר בפסק דין לפני למעלה מ-3 שנים על ידי השופט איתן אורנשטיין.
לפי פסק הדין אישרה חברת מקורות הלכה למעשה זיכוי והשבת כספים משמעותית לרשויות מקומיות ותאגידי מים בשל קיומו של סעיף בלתי חוקי המתקרא ״מעל זכויות״ בעטיו נגבו במשך השנים מרשויות מקומיות מאות מיליוני שקלים שלא כדין על ידי חברת מקורות.
התובעים, כך לפי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, הם תאגידי מים אשר חויבו חיובי יתר משמעותיים על ידי מקורות. לטענתם הם סברו כי מרגע שמקורות הודתה במשתמע בגביית היתר הרי שהיא תנהג מיוזמתה גזירה שווה בכלל הרשויות והתאגידים ותזכה אותם לאלתר על חיובי היתר שבהם חייבה אותם על דרך של מחיקת חוב והחזר הכספים.
"בפועל", נכתב, "ובניגוד לכל כללי ההגינות ותום הלב חברת מקורות בהסכמת משרד האוצר, מיאנה ועדיין ממאנת לזכות את התובעים ולמחוק את החובות הגבוהים הרשומים לחובתם. בכך, נטען, היא יוצרת מצב בלתי אפשרי לפיו מחד ברור למקורות היטב כי אין לה זכות כלשהי לגביית החובות כאמור ומאידך – התובעים נחזים כמי שחייבים מיליוני שקלים לחברת מקורות".
בתביעה נטען עוד: "מצב בלתי אפשרי זה מביא לפגיעה קשה בתובעים אשר נאלצים לכלול בדוחות השנתיים שלהם את דבר רישום החוב למקורות, אשר תופח משנה לשנה עקב הוספת חיובי ריבית חודשיים על החוב הרשום. הכל באופן שפוגע קשות במאזנם, מעוות את סעיף ההתחייבויות השוטפות ומביא לפגיעה בהיקף התקציבים המועמדים להם ובהיקף ההתחייבויות שבהם יכולים התובעים להתקשר".
"בדרך זו", כך לפי התביעה, "המצב מביא הלכה למעשה לפגיעה קשה בהיקף השירותים שהם יכולים ליתן לתושביהם – והכל בשל חוב שפשוט אינו קיים ושלחברת מקורות ידוע היטב כי היא אינה זכאית לו".
בבקשה מציינים התאגידים, מאחר וחברת מקורות ומשרד האוצר נותרו מבוצרים בעמדתם אשר לא עומדת בקנה אחד עם חובת תום הלב החלה על כל אדם או גוף ומקל וחומר שהיא חלה על רשות מרשויות השלטון, לא נותרה בידי התאגידים ברירה אלא להגיש את תביעתם ובה עתירה להפוך עקוב למישור ולמנוע את עיוות הדין שנוהגות כלפיהן הנתבעות.
