שופטת בית המשפט השלום בקריות, אלואז זערורה-עבדאלחלים, דחתה תביעת נזיקין של אישה בשנות ה-70 לחייה, שלטענתה נכוותה מחומר מסיר שומנים קר, שנזל מבקבוק שקנתה, מאחר והפקק של הבקבוק היה פגום. השופטת, שחייבה את האישה בהוצאות של 15 אלף שקלים, ציינה כי העובדה שהתובעת לא שמרה את המיכל הפגום אינה פוטרת אותה מהוכחת הפגם.
על פי התביעה, האישה ערכה קניות במרכול בנהריה ורכשה בין השאר בקבוק פלסטיק המכיל חומר מסיר שומנים קר. לטענת התובעת, הקופאית שערכה עמה את החשבון, הכניסה את הבקבוק לשקית שנקשרה בחזקה על מנת שהבקבוק לא יפתח.
במהלך נסיעתה של התובעת באוטובוס בחזרתה מהקניות לביתה, הניחה את השקית עם הבקבוק על אחד המושבים לזמן מה עת הלכה לשלם לנהג. לאחר התשלום חזרה למושב, הרימה את השקית והתיישבה במושב שבו הייתה מונחת השקית. במהלך הנסיעה חשה צריבה בעכוזים ובירכיים ורק כאשר הגיעה ליעדה וקמה ממקומה באוטובוס, גילתה שהשקית נזלה ובהגיעה לביתה גילתה כי היא סובלת מפצעים בירכיים.
בעקבות התאונה, פנתה התובעת למחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים לגליל מערבי בנהריה ואובחנה כסובלת מכוויה בדרגה 3 בירכיים ובעכוז. על כן אושפזה ובמהלך התקופה עברה ניתוח, הטריה והשתלת עור. בבית המשפט הוסכם כי בעקבות התאונה נותרה אצלה נכות צמיתה בשיעור 10% בגין הצלקות בשתי הירכיים.
בתצהיר אותו הגישה התובעת לעניין נסיבות התאונה, היא חזרה על האמור בכתב התביעה והוסיפה כי לאחר שגילתה כי השקית הנוספת שהייתה בתוך השקית החיצונית, נוזלת, זרקה את השקית יחד עם הבקבוק לתוך הפח של האוטובוס וירדה ממנו. התובעת, לגרסתה, חשה צריבה כואבת ומתגברת באזור הירכיים, הגיעה הביתה, ופגשה בבעלה שסייע לה להוריד את המכנס שנדבק לה לעכוז. התובעת הצהירה כי ראתה שני כתמים בצבע כהה על הישבן ובעקבות כך שטפה את פלג גופה התחתון.
השופטת זערורה-עבדאלחלים, כאמור דחתה את התביעה וקבעה כי העובדה שהתובעת לא שמרה את המיכל הפגום אינה פוטרת אותה מהוכחת הפגם או הרשלנות או הפרתן של חובות אחרות בדרך אלטרנטיבית. "על מנת לבסס אחריות נזיקית מכוח זה, על התובעת להוכיח קיומו של פגם במוצר, שלא הוכח בנסיבות העניין. התובעת לא הוכיחה כי מי מהנתבעות סטתה מנורמות הזהירות המקובלות וגם אם הייתה סטייה כזו, התובעת לא הוכיחה את הקשר הסיבתי הנדרש בין התרשלותן לכאורה של הנתבעות ובין פגיעתה של התובעת ונזקיה ולה אשם מכריע לתוצאות התאונה", כתבה השופטת בהחלטתה והוסיפה: "התובעת לא שמרה את הבקבוק, השליכה אותו בפח האוטובוס והסבירה זאת כי לא ידעה שנכוותה מהבקבוק הנ"ל לא זו בלבד שמצאתי גרסה זו איננה סבירה ואינה אמינה, הרי עובדת אי הבאת הבקבוק הספציפי, כפי שכבר צוין, מונעת את האפשרות לעמוד על פגם כלשהו, אם היה בו".
________________________
