אחוז הזיכויים בהליכים פליליים בישראל הוא נמוך. בשנים האחרונות הנתון עומד על אחוזים בודדים בלבד. עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון ממשרד מנשה – רון עורכי דין מפרטים את האפשרויות.
החלוקה המבחינה בין הרשעה לזיכוי לא נותנת ביטוי להליכים פליליים רבים המסתיימים בצורות שונות של אי הרשעה.
בהליכים פליליים, תפקידה של מערכת המשפט הוא הכרעה. להכריע בראש ובראשונה האם הנאשם הוא אשם או זכאי. בפועל, כמו במציאות החיים הרגילה, כך גם במציאות המשפטית, הדברים הם לא רק שחור ולבן ויש תיקים רבים שנמצאים בתווך. מלבד זיכוי או הרשעה, מספר לא מבוטל מהתיקים הפליליים בישראל מסתיים בדרכים שונות, ועל כן חשוב שכל אדם המואשם בפלילים בבית משפט, יהיה מודע לכך כי מלבד ניהול הליך תובעני שמסתמן לעתים ככמעט חסר סיכוי לזיכוי – קיימות אפשרויות נוספות.
למעט זיכוי או הרשעה, יש מספר דרכים לסיום ההליך הפלילי. אחת מהדרכים היא ביטול כתב האישום. כאשר נאשם עומד לדין, ניתנת לו האפשרות להעלות "טענות מקדמיות" כמו התיישנות, זיכוי קודם או הרשעה קודמת בגין אותם מעשים, וכן טענת "הגנה מן הצדק" הכוללת, בין היתר, מצבים של אכיפה לא שוויונית.
ככלל, מדובר בטענות בדבר כשל, חוסר הגינות או חוסר צדק בניהול הליך פלילי נגד נאשם, ולרוב בית המשפט ידון בטענות המקדמיות בטרם יפנה לדיון העיקרי – שאלת אחריותו של הנאשם במיוחס לו בכתב האישום. השימוש בטענות מקדמיות הפך לנפוץ יותר בשנים האחרונות, ובמידה שהן מתקבלות, מסתיים ההליך בביטול כתב האישום או לפחות בביטול חלקים מסוימים בכתב האישום.
אפשרות נוספת היא מחיקת כתב האישום – בין אם בהסכמת התביעה ובין אם בהחלטה של בית המשפט בעקבות פגמים שנפלו בכתב האישום. ככלל, בשונה ממקרה של ביטול כתב אישום, ניתן להגיש בשנית כתב אישום שנמחק לאחר תיקון או הסרת המחדל, אולם הדבר נעשה בזהירות רבה, ולא בנקל יוגש שוב כתב אישום שנמחק.
אי הרשעה היא דוגמא נוספת להליך שאינו מסתיים בזיכוי או הרשעה. במקרים מסוימים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הנאשם אמנם ביצע את העבירות המיוחסות לו, אך להחליט שלא להרשיעו מטעמים שונים לאור הרצון להימנע מפגיעה בעתידו של הנאשם. במסגרת ההחלטה על אי הרשעה או ביטול הרשעה, שוקל בית המשפט שיקולים הקשורים לנסיבות חייו של הנאשם, להליכי שיקום שהנאשם עבר ו/או עובר, לפוטנציאל השיקומי של הנאשם, ולהשלכה של הרשעה פלילית על עתידו של הנאשם. במקרה של אי הרשעה הנאשם מודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום אך ההליך מסתיים ללא הרשעה מחד וללא זיכוי מאידך. לרוב, הנאשם יהיה תחת צו מבחן ויוטל עליו עונש שירות לתועלת הציבור (של"צ).
נדבך נוסף לאי הרשעה הוא העדר כשרות לעמוד לדין. בית המשפט רשאי להורות על הפסקת ההליך הפלילי לאחר שנמצא שהנאשם אינו כשיר לעמוד לדין.
גם עיכוב הליכים, הוא היבט נוסף לאי הרשעה. בידי היועץ המשפטי לממשלה סמכות לעכב הליכים נגד נאשם על בסיס טעמים יוצאי דופן הנובעים מנימוקים אישיים מיוחדים של הנאשם כגון : מחלה, גיוס לצה"ל וכדומה או על בסיס נסיבות מיוחדות של העבירה.
לאי הרשעה גוונים רבים יותר משתי האופציות המדוברות של זיכוי והרשעה. על נאשם בפלילים להיות מודע להן, ולבחון יחד עם עורך הדין הפלילי המייצג אותו את האסטרטגיה הטובה ביותר עבורו.
_____________________________
