בית משפט השלום בראשון לציון גזר לאחרונה את עונשה של אסתר עזריאל, סגנית מנהל במרכז ההשקעות של משרד הכלכלה. מכרז ההשקעות הוא גוף סטטוטורי במשרד הכלכלה, שפועל מכוח החוק לעידוד הון למתן מענקים והטבות לענפי התעשייה והשירותים העסקיים במשק.
חברה שמבקשת מענק ממרכז ההשקעות צריכה לעמוד בשלושה תנאי סף: המענק מבוקש עבור הקמה או הרחבה של מפעל תעשייתי, המפעל נמצא באזור פיתוח א', מדובר במפעל בר תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי. על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש לאחר הסדר טיעון עם עזריאל, היא הורשעה בשתי עבירות של הפרת אמונים.
האישום הראשון מתייחס לקשר של עזריאל עם חברת דקור רהיטים, שהגישה בקשה לקבלת המענק. במהלך 2012 הגיעה עזריאל לסיור במפעל של דקור במזכרת בתיה, אותו תיעדו להעביר לקריית גת, בכדי לעמוד בתנאי הקבלה. במהלך הסיור סיפרה עזריאל ליוסי אלקובי – מנכ"ל חברת דקור, כי היא נמצאת בשלבים מתקדמים של רכישת בית חדש, וכי היא מתעניינת ברכישת מטבח מדקור.
אלקובי בתגובה הפנה אותה לאולם התצוגה של החברה בקניון בבני ברק.
עזריאל אכן הגיעה לאולם התצוגה ונפגשה עם מעצבת החברה 3 פעמים. באחת הפגישות העריכה המעצבת את המטבח אותו ביקשה לרכוש בכמאה אלף ש"ח, אך עזריאל ענתה שהתקציב שלה הוא 50,000 ש"ח וביקשה שזה יהיה מחיר המטבח. מספר שבועות מאוחר יותר אלקובי התערב בעצמו, ואכן הוזיל לה את מחיר המטבח והיא רכשה אותו תמורת 50,000 ש"ח.
במצב הדברים הנוכחי, כך עפ"י בית המשפט, הייתה עזריאל מצויה בניגוד עניינים, אך למרות זאת המשיכה לטפל בנושאים הנוגעים לחברת דנקור. כך למשל שלחה לדנקור מכתב התראה לפני ביטול כתב אישור על כך שלא עמדו במועד הביצוע שנקבע להם. בתגובה לכך פנה אליה חשב החברה וביקש שתגיע לביקור נוסף במפעל, לאחריו חתמה עזריאל על ביטול התראת הביטול.
המנכ"ל דאג לה לנהג
האישום השני נוגע גם הוא לבית החדש של עזריאל ובן זוגה אותו בנו בקיבוץ חולדה. הפעם מדובר על חברת רב-בריח, שביקשה גם היא לקבל מענק והרחיבה את המפעל שלה באשקלון. עזריאל הגיעה לסיור במפעל, ובדומה לאישום הראשון פנתה במהלכו לשמואל דורנשטיין, מנכ"ל החברה, וסיפרה לו שהיא מתעניינת ברכישת דלתות לבית החדש. דורנשטיין הפנה את עזריאל לאולם התצוגה של החברה בראשון לציון, שם היא רכשה דלתות בעלות של 38,098. מאוחר יותר הובהר לעזריאל כי רב-בריח לא מייצרים יותר דלתות פנים ולכן יוכלו לספק לה רק חלק מההזמנה.
בתגובה לכך היא יצרה קשר ישירות עם מנכ"ל החברה דורנשטיין, ששלח אליה נהג שיאסוף אותה לסניף הקרוב, לשם ביצוע הזמנה חדשה, שעמדה על סך של 44,993 ₪. בהמשך, הציג בן זוגה של עזריאל הצעת מחיר זולה יותר שקיבל מסניף אחר, ובני הזוג ביקשו מדורנשטיין להתאים את המחיר להצעה הזולה יותר. דורנשטיין אמר שאינו יכול להוזיל במחיר, ולכן ביקוש בני הזוג לבטל את העסקה.
דורנשטיין הסכים לביטול העסקה ואף החזיר לעזריאל ולבן זוגה סכום חלקי מתוך המקדמה ששילמו. בכל הזמן הזה המשיכה עזריאל לעסוק כרגיל בעניינה של רב-בריח, ואף חתמה על טופס העברת תשלום על סך 372,385 ש"ח.
פגעה באמון הציבור
התביעה ביקשה מבית המשפט לכבד את ההסדר, ולגזור על עזריאל 6 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 100,000 ש"ח, שירוצו בדרך של עבודות שירות.
עזריאל, כך לטענת המדינה, פגעה באמון הציבור, יצרה חשש לתקינות פקודות המנהל, איסור פעולה וניגוד עניינים.
עזריאל הייתה גורם מפקח האחראי לאשר את המענק, ולבחון האם אותם גורמים המבקשים את המענק, עומדים בתנאים בהם הם חייבים לעמוד. עזריאל פעלה לקבלת טובת הנאה מאותן חברות ובכך הפרה את חובת האמונים במסגרת תפקידה.
מנגד טען בא כוחה של עזריאל, עו"ד רועי בלכר כי מדובר בהפרת אמונים בלבד וכתב האישום בשום פנים ואופן לא עוסק בטובת הנאה. הנאשמת, כך טוען, קיבלה הנחה שכל אדם מהיישוב היה מקבל, אלא שבשל נסיבות התיק, וכיוון שקיבלה את ההנחה במצב של ניגוד עניינים היא נותנת על כך את הדין. עזריאל הוסיפה בדבריה כי היא עובדת בשירות המדינה מעל 40 שנה בנאמנות, מסירות וכל ממוניה יעידו על כך. עשתה הכל כדי לתרום למדינת ישראל ולצמיחתה וכל שקיוותה ורצתה היה לעשות טוב.
בפתח דבריה של נשיאת בית המשפט, השופטת עינת רון, היא כתבה כי, "גזירת הדין היא מן הקשות במטלות השיפוטיות, בייחוד כאשר עסקינן באנשים נורמטיביים באורחות חייהם, עובדי ציבור בעלי עבר נקי, אשר ביצעו עבירות חמורות". לאחר ההקדמה היא הביאה שורה של פסקי דין בהם הוגדרו עבירות הפרת אמונים כעבירות חמורות שיש בהן כדי לפגוע ביושרה של הרשות הציבורית.
בסופם של הדברים החליטה השופטת כי הסדר הטיעון אינו חורג ממתחם הענישה, והעובדות שעזריאל הודתה בהזדמנות הראשונה, חסכה זמן שיפוטי, נטלה אחריות וכן גילה, היעדר עבר פלילי ומצבה הבריאותי – מובילות לכדי מסקנה שהסדר הטיעון הולם. על עזריאל נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, וכן קנס כספי בסך 100,000 ש"ח.
