בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגובה 32 מיליון שקל, הוגשה השבוע לבית משפט המחוזי מרכז בלוד, הוגשה נגד חברת אמיר ואלי להב יזמות בע"מ, על כך שאינה מסמנת את מוצריה כדין. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד תום שנפ, נטען כי הרשת מפרה באופן סדרתי, בוטה, ויסודי, את הוראות החוק החלות עליה ומטעה צרכנים.
על פי הבקשה, שי קרוננברג, צרכן מן היישוב אשר נוהג לבצע את מניותיו ברשת, הגיע לסניף אשדוד, שם רכש מספר מוצרים, ובין היתר מוצר מסוג 'פרינגלס ברביקיו'. בשל העובדה שמוצר נמכר בשתי אריזות בגדלים שונים, האחת בגודל 158 גרם והשניה בגודל 71 גרם, התקשה התובע להחליט מהי הקניה המשתלמת ביותר עבורו האם האריזה הגדולה – 158 גרם במחיר 8.50 שקלים או שמא האריזה הקטנה 40 גרם במחיר של 4 שקלים.
מכיוון שזמנו דחק בו, רכש את האריזה הקטנה, והמשיך בקניותיו. במהלך הביקור בסניף, הוא רכש גם לבקשת אשתו, מרכך כביסה מסוג 'וניש קליה', כאשר גם מוצר זה לא כלל מחיר ליחידת מידה, אך המבקש רצה לשמח את אשתו, ורכש את המוצר בכל זאת.
בשובו אל ביתו, ציין עו"ד שנפ, כי מרשו, קרוננברג, ביקש לחשב את המחיר ליחידת מידה של החטיף אותו רכש, וגילה לתדהמתו כי למעשה שילם יותר ממה שהיה משלם לו היה רוכש את האריזה הגדולה. כך גילה, כי בעוד שהמחיר ל-100 גרם חטיף שהוא קנה הינו 10 שקלים, אם היה קונה את האריזה הגדולה מחירו היה 5.37 שקלים למאה גרם.
"המבקש", כתב עו"ד שנפ בבקשה שהוגשה לבית המשפט, "חש תסכול ומבוכה, כאשר גילה את הנתונים האמורים ואת העובדה כי ביצע רכישה שאינה משתלמת, נקוט לשון המעטה".
אולם כאן לא הסתיים מפח הנפש. "התסכול ומבוכה זו כאין וכאפס הם, לעומת התסכול והמבוכה אותם חש כאשר מסר לאשתו את מרכך הכביסה אותו רכש לבקשתה", כתב עו"ד שנפ בבקשה והוסיף: "כאשר מסר לאשתו את מרכך הכביסה אותו רכש עבורה, הסבירה לו אשתו כי כלל לא מדובר על מרכך כביסה, וכי המוצר אותו רכש הנו מלבין כביסה. הטעם לטעות היא שהמוצר אותו רכש לא כלל כיתוב כלשהו בשפה העברית על חזית המוצר או על גבו או בכל מקום אחר, באופן שגרם למבקש לרכוש מוצר שלא היה בו צורך".
בתביעה נטען להפרות מצד הרשת, בין היתר מכוח חוק הגנת הצרכן, תקנות מחיר ליחידת מידה, וצו סימון טובין, הטעיה, השפעה בלתי הוגנת, והפרת חובת גילוי. לפי המסמכים שהוגשו לבית המשפט, על מנת לספק לצרכנים מידע בסיסי על המוצרים המוצעים להם, קובע חוק הגנת הצרכן חובה לסמן כל מוצר בפרטי המידע הבסיסיים כגון: שם המוצר; כינויו המסחרי; ארץ הייצור; פרטי היצרן והיבואן; וכמות המוצר.
"הוראות אלו לא נקבעו בחלל הריק הוראות אלו נקבע על מנת שהצרכן יוכל לקבל את – מלוא המידע לגבי המוצר, כדי ליצור שקיפות מרבית", טוען בא כוחו של התובע.
לפי הבקשה, הקבוצות שנפגעו מאותן הטעיות של הרשת, מונות לפחות כ-50 אלף איש והן יחולקו לשתי קבוצות. האחת, מי שרכש מרשת BOOM בשבע השנים האחרונות, מוצרים שלגביהם לא קוימה החובה להציג את המחיר ליחידת מידה בצמוד למחיר המוצרים, בהתאם לתקנות מחיר ליחידת מידה. הקבוצה השנייה, מי שרכש מרשת BOOM בשבע השנים האחרונות, מוצר אשר אינו כולל את הסימון הנדרש או הוראות אזהרה בשפה העברית, בהתאם לחוק הגנת הצרכן ולצו הגנת הצרכן.
