נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, מתח ביקורת על המחלקה לחקירות שוטרים על כך שלא מיצתה חקירה בעניינו של קצין משטרה במסגרת פרשה חמורה.
בדיקתו של השופט רוזן התנהלה בעקבות תלונה שהגיע אליו.
הפרשה נגעה לעניינו של קצין משטרה, שלכאורה הורה לרשום כזב בדוח פעולה משטרתי, וכתוצאה מרישום זה נאלצה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב אישום ולשחרר ממעצר חשודים בעבירות פליליות.
התלונה נגד הקצין הושה על ידי שוטר בלה"ב 433, באמצעות עורך דינו.
השוטר שהיה עד לאירועים הנטענים משנת 2015, טען כי הקצין הורה לו לרשום פרט כוזב בדוח פעולה.
ההוראה ניתנה בנוכחות המתלונן ושוטרים נוספים שהיו במקום, כך נטען.
משהובאה הפרשה לידיעת מח"ש בשנת 2017, הוחלט לאחר חקירה ראשונית, שלא להמשיך ולחקור בפרשה, אלא להעביר הטיפול בה למחלקת משמעת במשטרה.
בהתייחסותה לתלונה מסרה מח"ש, כי התיק, בדבר אירוע משנת 2015, הגיע לידיעתה רק בסוף שנת 2017. לטענת מח"ש, המתלונן שהביא את הפרשה לידיעתה, כבש את גרסתו, הכוללת את שם הקצין, במשך כשנתיים, ומסרה רק לאחר שהסתכסך עם הקצין ועם גורמים אחרים בלהב. מה עוד שטען כי אינו זוכר מי היו השוטרים הנוספים שנכחו בעת מתן ההוראה.
בנוסף, נטען על ידי מח"ש, כי השוטר שרשם את הפרט הכוזב בדוח, ואשר בינתיים התפטר משירותו במשטרה, סירב לשתף פעולה עם חוקרי מח"ש שפנו אליו, על אף האינטרס הברור שהיה לו, לכאורה, לומר מי הורה לו לרשום זאת.
הנציב דחה את עמדת מח"ש וציין כי כבר בשנת 2015, מיד עם גילוי הפרשה ושחרור החשודים ממעצר, הייתה גלויה טענת השוטר שכתב את דוח הפעולה הכוזב, כי עשה זאת בהוראת קצין כלשהו והדבר צוין במפורש על ידי המתלונן.
"לנוכח כל אלה" כתב השופט רוזן בהחלטתו, "היה מצופה, כי מח"ש, לכל הפחות, תבצע את הפעולות המתבקשות לאיתור זהותו של הקצין החשוד בחשד החמור ותחקור אותו. ברם, מח"ש לא ביצעה פעולות לאיתורו ולחקירתו של הקצין".
הנציב דחה את טענת מח"ש כי לא חקרו את השוטר משום שסירב לשתף פעולה: "האם מח"ש חוקרת רק עדים שמנקיפות לבבם 'חושפים סיפור המעשה'? האם מח"ש מעמיקה חקר לגילוי פשע שבוצע לכאורה, רק מששיתוף הפעולה של עד רלוונטי נתונה ומוגשת לפניה כמשנה סדורה?".
נוסף על כך, אחד התובעים המשטרתיים, חושף האירוע, טען בעדותו במח"ש כי לאחר שעשה זאת- בכוונה "לנקות אורוות"- סומן בלהב כ"שחקן לא קבוצתי" והודר מקבלת טיפול בתיקים של היחידה.
יתרה מכך, מהתייחסויותיהם של תובעים בלהב דאז לתלונה עלה, כי כאשר אלה העידו במח"ש, הפנו את תשומת לב החוקרים לכך, שבתיק החקירה המצוי במח"ש חסרים מסמכים רבים, ולא ניתן לכך הסבר המניח את הדעת.
"מח"ש הותירה את כלל הטענות וסימני השאלה הללו במקומם, מבלי לחתור לתשובה", כתב הנציב רוזן בהחלטתו ומצא את הטענה בדבר אי מיצוי החקירה במח"ש- מוצדקת.
בהתאם לסמכותו על פי חוק, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה, כמחזיק בסמכויותיו של פרקליט המדינה, לשקול להורות על מיצוי חקירת מח"ש בנושא.
כמו כן, במהלך בירור התלונה התגלה כי החומר בפרשה נשלח למח"ש באמצע שנת 2015 מיחידת תביעות להב, באמצעות חטיבת התביעות במשטרה. אולם, באותה עת, כך מח"ש, הוא לא אותר אצלם, ונושא הפרשה הגיע לטיפולם רק לקראת סוף שנת 2017.
לגישת הנציב, מדובר במצב תמוה שלא ניתן להשלים עמו, ועל כן המליץ בפני המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) לשקול בדיקה של התקלה בהעברת החומרים מחטיבת התביעות למח"ש. "פרשה שהוגדרה על ידי גורמי התביעה בלהב כחריגה ודרמטית, ואשר הוחלט באופן ברור להביאה לידיעת מח"ש לצורך חקירתה, ולצורך כך אף נשלחו מספר תזכורות בתוך משטרת ישראל, עד שנחה הדעת שהחומר אכן הועבר למח"ש – נמוגה בקול ענות חלושה למשך מספר שנים, נטולות טיפול פלילי, וכל זאת, כביכול, בשל קצר בהעברת דואר, אשר ניתן היה למנעו באמצעות פעולת בירור פשוטה, ולוודא שהחומר שנשלח למח"ש – הגיע ליעדו", דברי הנציב רוזן.
באשר לטענות שהועלו נגד גורמי הפיקוד בלהב, ציין הנציב כי אלה אינם נמנים עם מבוקרי הנציבות, ומשכך, לא נבדקה התנהלותם בפרשה. יחד עם זאת, לאור הממצאים הבעייתיים על פניהם, לפיהם התיק המשטרתי שהגיע למח"ש היה חסר באופן משמעותי, והעובדה שקצין החשוד בעבירות חמורות המשיך לשמש בתפקיד רגיש בלהב, מצא הנציב להעביר הטענות והממצאים בעניין זה לטיפול מ"מ המפכ״ל.
