על פי כתב האישום, במהלך טיול עם שני כלבי פיטבול אשר היו קשורים ברצועה, הנאשמת, שחררה בשלב מסוים את אחד מכלביה, בשם טוביה, אשר רץ לכיוונה של המתלוננת, שהחזיקה בידה כלב מסוג פקינז, קפץ עליה ונשך אותה בשדה השמאלי. לסתו של הכלב ננעלה והמתלוננת התקשתה להיחלץ ופשטה את חולצתה, הכניסה אצבעותיה לאפו של הכלב, והצליחה באופן זה לשחרר את הלסת הנעולה.
הכלב גם נשך את ידה של המתלוננת. לאחר המקרה היא וחברתה נמלטו מהמקום לבית סמוך וכתוצאה מהאמור, נגרמו למתלוננת חבלות רבות בשד וביד בעקבותיו בוצעו לה מספר ניתוחים. לטענת התביעה במעשיה אלו לא נקטה הנאשמת באמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה אשר בחזקתה, ובכך נהגה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה לסכן חיי אדם או לגרום לחבלה.
הנאשמת כפרה בכתב האישום וטענה באמצעות בא כוחה, בין היתר, כי לצורך הרשעה בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה יש להוכיח מידת רשלנות גבוהה מן הרגיל, מה שלא מתקיים בעניינה. כמו כן הכחישה הנאשמת כי שחררה את אחד הכלבים, וטענה כי כאדם נורמטיבי אין סיבה מתקבלת על הדעת בגינה תשחרר את הכלב בסביבת אנשים.
לטענתה, במהלך טיול של הנאשמת עם כלביה, הבחינו במתלוננת ובכלב שלה מסוג פקינז. הכלבים החלו להשתולל ולמשוך לכיוון הכלב של המתלוננת. תוך כדי ההשתוללות, ארע כשל בקרבין, שהוא הקליפס המחבר בין הרצועה לבין הקולר של הכלב, כך שאחד הכלבים השתחרר, רץ לכיוון המתלוננת ותקף אותה.
השופטת אייזדורפר לא קיבלה את טענות הנאשמת כי הכלב השתחרר מהרצועה. "מנגד לגרסאותיה השונות והתיאורטיות של הנאשמת, באשר לסיבה שבגינה השתחרר הכלב מן הרצועה, עומדת עדותה העקבית של המתלוננת כי ראתה את הנאשמת משחררת את הכלב מן הרצועה", כתבה השופטת בהחלטתה והוסיפה: "זו יצאה מביתה לטיול עם שני כלבים מסוג פיטבול, ללא רסן, קשורים ברצועה אשר יכול והיתה תקולה. בהגיעה לגינה ציבורית שחררה הנאשמת את אחד הכלבים, ואז אירע האירוע המתואר בכתב האישום. התנהלות זו מצידה של הנאשמת מהווה התנהלות רשלנית. היה על הנאשמת לצפות כי אם לא תשים רסן על פיהם של הכלבים, יכול ותתקבל התוצאה כפי שאירעה כמתואר בכתב האישום… התנהגות זו מצידה של הנאשמת עולה לכדי רשלנות ברף הגבוה, שכן יש בה משום התעלמות מן הסיכון הצפוי מן הכלבים, ואף חוסר אכפתיות, אשר חשף את ציבור העוברים ושבים במקום לסכנה".
_______________________________
