שופט בית משפט המחוזי, אברהם רובין, קיבל את עתירתם של הבעל והאישה המיוצגים על ידי עורכת הדין דפנה פלר. העותר מנהל במשך שנים את מרכז חייו בישראל יחד עם אשתו, והחזרתו למולדתו תהיה עבורו הגליה.
לטענת עוה"ד פלר, רשות ההגירה והאוכלוסין נהגה בחוסר סבירות קיצונית ואי כשירות מנהל תקין.
על פי העתירה, שני העותרים גבר ואישה, הכירו בתחילת שנת 1996, עת שוחרר הגבר מריצוי עונשו במחנה עבודה במולדובה, השניים נישאו בנישואין אזרחיים, הם חיים תחת קורת גג אחת, תומכים האחד בשניה ומהווים תא משפחתי לכל דבר ועניין.
לאישה 2 שני ילדים מנישואיה הראשונים, המכירים בגבר כאביהם הפונקציונלי מאחר והאחרון היה לצידם, דאג ותמך בהם בעת משבר וכיו"ב.
ברבות השנים נולדו לילדיהם אלה של העותרים ילדים, נכדיהם של העותרים.
כאשר הגבר גידל וטיפל בנכדיו, שימש ועודנו משמש כסבם לכל דבר ועניין, ומסייע לילדיו עם נכדיו ואף ליווה את נכדיו לשירותם הצבאי ביחידות מובחרות בצה״ל, וכיום משרתים בצבא הקבע. המשפחה כולה מהווה יחידה אחת, ומתגוררת בעיר באר שבע.
בשל עבירה פלילית שביצע בהיותו בגילופין, במולדובה, טרם נישואי העותרים גזר עליו בית המשפט המחוזי במולדובה 6 שנות מאסר בפועל במחנה עבודה קשה במיוחד. בשל התנהגות טובה הומתק עונשו ל-4 שנות מאסר במחנה עבודה רגיל ולאחר 4 שנים הוא שוחרר.
בעתירה נכתב על ידי עו"ד דפנה פלר כי בשנת 1999 עלו ילדיהם של העותרים ארצה, וקיבלו את אזרחותם מכוח היותם יהודים, וכעבור שנתיים, בעקבותיהם, עלו העותרים לישראל מתוך כיסופים לארץ ישראל, רצון להתאחד עם ילדיהם והשלמת התא המשפחתי בארץ אותה הם כה אוהבים. האישה קיבלה מעמד עולה ולאחריו אזרחות מכוח חוק השבות, ואילו הגבר נאלץ להמתין עם בקשתו למעמד קבע ואזרחות, וזאת כדי לאפשר למשרד הפנים לבצע את הבדיקות הנדרשות על לבחינת הטעון בדיקה בעניינו, לשם מתן מעמד קבע.
בינתיים, קיבל העותר קיבל אשרת תייר והגיש שוב בקשה להסדרת מעמדו לפי סעיף 4(א) לחוק השבות. במשך כל השנים הוא הגיש מסמכים, אשר באופן מפתיע נעלמו בכל פעם, והוא נתבקש להמציאם שוב ושוב. כעת, משרד הפנים מעוניין לגרשו מהארץ… כאמור, עו"ד פלר, במקביל לעתירה אותה הגישה על ההחלטה בימים אלה בבית המשפט המחוזי, ביקשה גם מבית המשפט ליתן צו ביניים, אשר יורה למשרד הפנים להימנע מביצוע הליכי האכיפה כנגדו, ובכלל זה הרחקתו מישראל, והקפאת מעמדו הנוכחי עד להכרעה בעתירה. כאמור, השופט אברהם רובין, למרות עברו הפלילי של העותר, הורה על מתן הצו האוסר על הרחקתו מישראל עד לדיון.
בדיון שנערך בבית המשפט ציינה עו"ד דפנה פלר כי עד כה הוגשו 4 חוות דעת להערכת מסוכנותו של העותר, תעודת יושר ממולדובה, וחוו"ד לעניין הדין הפלילי במולדובה בהשוואה לדין בישראל, ונמצא כי לא רק שהעבירות התיישנו – אלא הן נמחקו.
בפסק דינו תקף השופט רובין את המדינה, מאחר ולטענתו הם אפילו לא קראו את חוות הדעת, לא ביצעו בדיקות להערכת המסוכנות של העותר, בשים לב כי עברו למעלה מ 25 שנים, ואפשרו לפקידים להחליט אם הוא מסוכן או לא.
זאת ועוד, רובין סירב לבקשת המדינה לדחות בשבוע את הדיון, והורה על החזרת עניינו של העותר למשרד הפנים לצורך ברור בקשתו לקבל מעמד קבע בישראל, תוך שעליהם לערוך את הברור על פי הנהלים ולא באופן שרירותי. כמו כן, רובין השית על המדינה הוצאות בסך 7,500 שקלים.
"עיון בהחלטה הנוכחית שניתנה בעניינו של העותר, מלמד שאין בה התייחסות כלשהי לחוות הדעת שהגיש העותר, וכן אין התייחסות לטענות נוספות שטען העותר. לכתב התשובה צירף המשיב את חוות הדעת שהונחה בפני השר עובר למתן החלטתו. גם בחוות דעת זו אין כל התייחסות לחוות הדעת שהגיש העותר", כתב השופט רובין, והוסיף: לאור כל האמור אין מנוס מהשבת עניינו של העותר אל המשיב לצורך קבלת החלטה חדשה בעניינו, אשר תכלול הנמקה, לכאן או לכאן, בנוגע לטענותיו של העותר ולמסמכים שהוגשו מטעמו".
עוד נטען בעתירה כי לאור העובדה שבמשך שנים רבות רשות האוכלוסין אישרה לעותר את אשרות השהייה שלו בישראל מעת לעת, ומעולם לא טענה על מסוכנותו, אלא רק כאשר ביקש להסדיר באופן קבוע את מעמדו בישראל, או אז הוציא שר הפנים תשובה לבקשתו כי לאור מסוכנותו של המבקש הוא אינו מאשר את בקשתו לקבלת מעמד בישראל ועליו לצאת מישראל תוך 14 ימים.
אם כן, האם אדם אשר נחשב למסוכן איננו מסוכן בשביל לקבל אשרות שהייה בכל פעם מחדש אך הוא מסוכן בשביל לקבל מעמד קבע?
לצפיה ודירוג כבוד השופט אברהם רובין
