בית המשפט המחוזי בירושלים דחה עתירה של חברת זהר דליה מרמות מנשה כנגד המשרד להגנת הסביבה, בגין קנס כספי שהטיל עליה המשרד בסך 1,100,280 שקל, בשל הפרת היתר הפליטה שניתן לה בדבר ערכי הפליטה המותרים, והפרה בדבר מערכת בקרה והתראה.
הטענה העיקרית של החברה היא שהיה מקום להטיל קנס רק על סעיף אחד, וכי סכום הקנס הכספי שהוטל הוא גבוה משמעותית. השופטת תמר בזק-רפפורט קבעה "בנסיבות אלו של אירוע משמעותי של זיהום אוויר, מקורות מים, וסיכון הסביבה והציבור, העיצום הכספי שהוטל על העותרת בהתאם להוראות הדין – סביר ומידתי".
עוד נקבע כי החלטת המשרד להגנת הסביבה בדבר הטלת הקנס הכספי היא מנומקת, וכי התקבלה לאחר שניתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה. בית המשפט קבע כי אין עילה להתערבות בהחלטה המצויה במבחן הסבירות.
באשר לגובה הקנסות, בית המשפט הבהיר כי המשרד להגנת הסביבה לא רשאי להטיל קנס כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק – אלא לפי הוראות התקנות. עוד ציינה השופטת כי החברה לא הביאה ראיות לגבי יתרת המזומנים באופן שמצדיק הפחתה נוספת, מעבר להפחתה שבוצעה על-ידי המשרד. זאת ועוד, נוכח התוצאה ובנסיבות העניין, בית המשפט גם השית על החברה הוצאות משפט בסך 7,500 שקלים.
מפעל זהר דליה מקיבוץ דליה שברמות מנשה (הסמוכה ליקנעם), הוא מפעל כימי לייצור חומרי גלם לתעשיית הדטרגנטים ומוצרי ניקוי, טואלטיקה וקוסמטיקה.
בעקבות דיגום ארובה שגרתי ודיווחי אזרחים על הצטברות של משקע אבקתי לבן על משטחים ורכבים ברחבי קיבוץ דליה, התגלו הפרות שונות אשר יש בהן כדי לגרום לתוספת פליטות של מזהמי אוויר וחלקיקים נשימתיים המסוכנים לבריאות הציבור. לאור זאת, החל המשרד להגנת הסביבה בהליך אכיפה שבסיומו הוטל הקנס הכספי.
בפעולות הפיקוח, שבוצעו בעקבות תלונות התושבים בקיבוץ נמצא כי החברה חרגה בשיעור ניכר מערך הפליטה המרבי המותר למזהם חלקיקים, ושהחריגה בערכי הפליטה נבעה מתקלה במתקן הטיפול שתפקידו לצמצם פליטת חלקיקים בארובה. עוד נמצא, כי מערכות הבקרה וההתראה שהמפעל התקין לא גילו את התקלה החמורה ולא התריעו עליה.
______________________________
