עד כה סברה המדינה כי רוכבי אופניים חשמליים שאירעה להם תאונה לא זכאים לפיצוים, כי אופניים חשמליים הם לא רכב מנועי על פי הגדרה. המדינה טענה כי במקרים של תאונות דרכים באופניים חשמליים "לא מדובר בסיכון כזה שחוק הפיצויים התכוון לעסוק בו, ולתת לו מענה".
הויכוח המשפטי הזה מקביל לוויכוח הציבורי הסוער שנמשך מספר שנים, בשאלת מעמדם של אופניים חשמליים כרכב ממונע. רבים בציבור חושבים כי אופניים חשמליים הם כלי רכב קטלני לכל דבר וצריכים לקבל מעמד של כאלו. לאחר חמש וחצי שנים של הליך משפטי, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אופניים חשמליים הם כלי רכב ממונע כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
התביעה לפיצויים הוגשה כנגד חברת הביטוח קרנית, שהיא הנותנת מענה ביטוחי במקרים בהם אין נהג שאפשר לתבוע אותו. עם זאת, בית המשפט לא חייב את קרן ‘קרנית’ לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, לפצות גם נפגעי תאונות אופניים וקורקינטים חשמליים. בפסק הדין קבעה השופטת חדוה וינבאום וולצקי כי משרד התחבורה והמפקח על הביטוח במשרד האוצר, התרשלו בהסדרת התחום, אך המדינה לא תפצה על פי פקודת הנזיקין את הנפגעים.
ההיסטוריה של התביעה שהגיעה לקיצה בתקדים הנוכחי הוא בהשגת שבע תביעות שונות של נפגעי תאונות דרכים באופניים חשמליים נגד קרן קרנית ונגד המדינה, בטענה לרשלנות ואי הסדרת התחום. התביעות השונות אוחדו לתיק אחד שנידון כאמור במחוזי תל אביב.
בכתב ההגנה ובמהלך המשפט, טענה קרנית את הטענה שהייתה מקובלת עד כה, לפיה אופניים חשמליים אינם נכנסים תחת ההגדרה של רכב מנועי.
ומדוע אופניים חשמליים הן לא רכב מנועי? הלא יש להם מנוע, והם מגיעים למהירויות לא מבוטלות? משום שלא ניתן לעשות שימוש באופניים חשמליים אם לא מתחילים לדווש בהם בנוסף, על הרוכב לדווש מרגע הגעתו למהירות המקסימלית המותרת (25 קמ"ש). לטענת קרנית, מטרת המנוע היא רק להקל על הרוכב בעת הדיווש. מכאן, שהשימוש הפיזי הוא העיקר, והשימוש המכני הוא משני.
השופטת וינבאום וולצקי לא קיבלה טענות אלו. "תכליתו של חוק הפיצויים הייתה ליתן פתרון לנפגעים בדרך מכלי רכב, כאשר הסיכון להיפגע מכלי רכב מנועי גבוה לאין ארוך מזה של כלי שאינו מנועי. הכוונה הייתה ליצור מנגנון פיצוי שהוא נוסף על זה שבביטוח הלאומי לאותם נפגעים", כתבה בפסק הדין. "אין בידי לקבל את עמדת המדינה כי הסיכון התחבורתי בשימוש באופניים חשמליים נמוך. העדויות שהובאו בפניי מלמדות על עלייה דרמטית הן בכמות הנפגעים והן בחומרת הפגיעות, לרבות של הרוכבים עצמם".
השופטת הוסיפה כי גם אם ייקבע שאופניים חשמליים אינם נכנסים תחת ההגדרה של רכב מנועי בחוק הפיצויים, נכון וראוי להכניסם אליה, ולהחיל על השימוש בהם את החובות הנוגעות למשתמשים בכלי רכב מנועי.
בפסק הדין המליצה השופטת לשנות את המצב הקיים: "לאור הסיכון המוגבר שבפגיעה של רוכב אופניים חשמליים בעצמו או בצד ג’, נכון היה לחייב בביטוח חובה גם רוכבי אופניים חשמליים, בדיוק כפי שמחויב כל רוכב אופנוע ואפילו מדובר באופנוע קטן".
עם זאת, הדרישה לפיצוי נדחתה: "תקציבה של קרנית מבוסס על אחוז מתוך סך כל הפרמיות שגובות חברות הביטוח בביטוחי חובה. זאת נוכח תפקידה להיות גוף שיפצה נפגעים שנפגעו כתוצאה משימוש ברכב מנועי, שהיה צריך להיות מבוטח ולא בוטח כחוק או במקרים של תאונת פגע וברח. ההיגיון הפשוט מוביל למסקנה כי קרנית אינה אמורה לפצות קבוצות של נפגעים שנפגעו מרכבים שלא חויבו בביטוח חובה".
________________________________
לצפיה ודירוג כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי
________________________________
