הרכב שופטי בית המשפט העליון, בראשות השופט ניל הנדל, הותירו על כנו עונש של 10.5 שנות מאסר בפועל, שהוטל על מיכל קליינמן, גננת ממודיעין, שהורשעה בביצוע עוקץ נדל"ן בהיקף שלָָ כ-18 מיליון שקלים כלפי קרובי משפחתה, חבריה ובנקים.
הנאשמת הורשעה בביצוע עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, שימוש במסמך מזויף, עבירות מס והלבנת הון. בית המשפט המחוזי מרכז הטיל על הנאשמת עונש של 10.5 שנות מאסר, קנס בגובה 1.2 מיליון שקלים או 18 חודשי מאסר תמורתו ופיצוי לכל אחד מהמתלוננים בסך 258 אלף שקלים. זאת בנוסף ל-2.3 מיליון שקלים שנתפסו במסגרת חקירת הפרשה, ובהסכמת ההגנה חולקו בסוף ההליך בין נפגעי העבירה, חלף חילוטם.
על פי הכרעת הדין, הנאשמת הציגה מצגים כוזבים למכריה, בני משפחתה ונציגי בנקים, במטרה לשכנעם להלוות לה כספים לביצוע השקעות בנדל"ן. בין היתר, הציגה הנאשמת מסמכים כוזבים בדבר הנכסים אשר היו כביכול ברשותה, הבטוחות אשר התחייבה להעמיד לטובת השקעות אלה, ופרטי ההשקעות, תוך ניצול יחסי האמון אשר טיפחה עם קורבנותיה. בדרך זו, קיבלה הנאשמת במרמה סכום כולל של למעלה מ-18 מיליון שקלים. הכנסות אלה לא דווחו כדין לרשויות המס, והנאשמת אף הוציאה חשבוניות כוזבות כנגד חלקן במטרה להסתיר את מקורן.
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורה של הנאשמת על כל רכיבי גזר הדין, קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי על אף "שיהא מי שיאמר כי העונש שנגזר עליה מחמיר עימה", אינו חמור במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת ערעור.
בית המשפט העליון ציין בפסק הדין, כי "הנאשמת הפילה ברשתהּ את הקרובים אליה ביותר, בהם אחיה ובן זוגה, אשר איבדו כספים רבים כתוצאה ממעשיה. הפגיעה שגרמה הנאשמת לאחרון הייתה כה חמורה, עד שהוא נקלע להליכי חדלות פירעון".
בפסק הדין, ציינו השופטים כי "לעיתים קרובות הפרת יחסי האמון שבין אדם לחברו אינה מלווה בסנקציה עונשית, בשל הקושי להוכיח את מעשי המרמה. זאת, שכן לא פעם מעשים אלו נעשים הרחק מן העין; ובמקרים אחרים, האמון שקדם להם הביא להתנהלות בלתי פורמלית בין הצדדים המקשה על הוכחת מעשי המרמה ומצגי השווא. קשיים אלו מצדיקים מדיניות ענישה מרתיעה כלפי עבריינים המורשעים בגין עבירות מרמה, אשר רומסים את האמון שניתן בהם ונוטלים דבר במרמה תוך הצגת מצגי שווא לזולת".
________________________________________________
