על פי כתב האישום, במהלך משמרת בטרמינל 3 בנתב"ג, הבחין מאבטח סמוי של רשות שדות התעופה בשוטר בילוש (שגם הוא סמוי). המאבטח חשב שהוא אחד הנוסעים, ניגש אליו, הזדהה בפניו באמצעות תעודת מנוי כאיש בטחון, וביקש ממנו להזדהות בפניו באמצעות תעודה. השוטר, אשר זיהה את המאבטח, השיב שהוא עצמו שוטר סמוי.
בסמוך לאחר מכן התקשר השוטר לראש הצוות שלו וסיפר על שארע. בתגובה, הגיע ראש הצוות יחד עם השוטר לטרמינל 3 ובהמשך הגיע שוטר נוסף למתחם. ראש הצוות הודיע למאבטח כי הוא עצור, ואף הורה לאזוק אותו. הנאשמים אחזו בו בחוזקה בעת שניסה להתקשר למפקדו להודיע על מעצרו. לאחר שהצליח לחמוק מאחיזת הנאשמים, עטו עליו השוטרים דחפו אותו, בעטו בו וחבטו בו.
בהמשך, הכניסו הנאשמים את המאבטח לחדר, אזקו אותו, איימו וצעקו לעברו: "הפעם אתם תשלמו על זה, אתה מסרב לשוטר?… אתה תקפת שוטר אין לך מושג לאן נכנסת, אני מבטיח לך ילד שאתה תשב בבית סוהר על זה".
במהלך עשרים דקות לערך, כלאו הנאשמים את המאבטח בחדר, שלא כדין, ומנעו כניסתם של מספר בעלי תפקידים במערך האבטחה של נתב"ג, לרבות מפקדו של המאבטח, וחובשים שעמדו מחוץ לחדר וביקשו להיכנס.
בהגיעם של גורמי פיקוד בנתב"ג, אפשרו להם הנאשמים להיכנס לחדר. מפקדם של הנאשמים, שהבחין במאבטח המדמם, הסיר מעליו את האזיקים, פתח את דלת החדר והכניס את החובשים כדי שיעניקו לו טיפול רפואי.
בסמוך לאחר מכן, כתבו הנאשמים דו"חות פעולה כוזבים, והשמיטו את האלימות שהופעלה כלפי המאבטח וכן ציינו עילת מעצר כוזבת לפיה הוא סירב להזדהות בפניהם וסירב לעיכוב.
