יש כל מיני סיבות בשלן אנשים הופכים לעורכי דין. יש כאלה מדור שני או שלישי ש"הוסללו" לשם מהבית; יש כאלה שמכוונים לפוליטיקה; יש כאלה שקיבלו החלטה מושכלת ובחרו במקצוע מבין שלושה או ארבעה ענפים בעלי פוטנציאל רווחיות דומה; ויש את אלה שפשוט נולדו עם שילוב תכונות שהופך את המקצוע לבחירה הטבעית היחידה עבורם.
"מגיל צעיר תמיד הייתי זו שמתייעצים איתה, שממליצה לאנשים איך לפתור בעיות, איך לנסח טיעון ולהבהיר למה נעשה לך עוול", מספרת עורכת הדין מיטל אוטמזגין, דימונאית גאה. למרות גילה הצעיר, ולמרות שכבר הספיקה לגעת גם בפוליטיקה, היא כבר הספיקה לצבור ניסיון מגוון שגם בעלי ותק כפול משלה בלשכת עורכי הדין היו מתגאים ומתגאות בו. והנטייה הזו, להיות לא סתם כותל דמעות אלא כתובת לפתרונות פרקטיים, בצירוף חוש מפותח לצדק ולתיקון עוולות, הובילו את עו"ד אוטמזגין למקצוע – היוקרתי אבל תחרותי מאד.
"אפילו בעיר כמו דימונה יש ברוך השם די והותר תחרות בשוק המשפטי, וזה בסדר גמור. זה מראה שהעיר תוססת ושיש בה הרבה חיי מסחר ועסקים. אני לא מפחדת מתחרות"
"אפילו בעיר כמו דימונה יש ברוך השם די והותר תחרות בשוק המשפטי, וזה בסדר גמור. זה מראה שהעיר תוססת ושיש בה הרבה חיי מסחר ועסקים. אני לא מפחדת מתחרות, ואוהבת את העבודה שלי. מי שעובדת בצורה יסודית ובהגינות, הפרנסה כבר תבוא לה. תקרא לזה קארמה, תקרא לזה בורא עולם שרואה ורושם, אבל אין לי ספק שככה זה עובד".
– מה זו הגינות עבורך?
"לדוגמה, לומר לאדם שנכנס אליך למשרד, כשצריך, מתי אתה לא הכתובת האידיאלית. אני לא תמימה ולא מתחסדת, וכמו כולם אני מוציאה הרבה זמן וכסף על שיווק. אף אחד לא אוהב לראות לקוח, שכבר בחר בך מכל האופציות שמצא, הולך עם שכר הטרחה שלו למקום אחר. הגינות היא לדעת שמי שיפתור לו את הבעיה בצורה המיטבית זו לא אני, ולהפנות את הלקוח לעורך דין המתאים ביותר. אם כולם ינהגו כך אז הכל מתאזן בסוף".
התחומים שבהם עו"ד מיטל אוטמזגין היא בהחלט כן כתובת מובילה בדימונה ובנגב המזרחי הם דיני התעבורה ודיני מקרקעין. אלה תחומים שבהם נטייתה לפתור לאנשים מן השורה בעיות מול כוחות חזקים מהם באה לידי ביטוי.
"הרבה אנשים לא מבינים מתי הם צריכים עורך דין, ושעו"ד טוב מונע מבעיה קטנה לכאורה, 'לא יכול להיות, זו טעות והם יבינו את זה…' להפוך לבעיה ענקית. לרוב האנשים זה קורה פעם אחת אם בכלל, אבל עורכי הדין רואים את זה כל יום, כל היום. מדו"חות תנועה שאנשים לא באמת אשמים בהם, ובקלות יכולים להביא לביטולם בבימ"ש – ואפילו בשלב התכתובת המקדימה במקרים מסוימים – ועד בעיות מול חברת התקשורת או מול חברות אשראי".
במקרה של חברות האשראי, אגב, מדובר לא רק בחילוקי דעות מול החברה עצמה אלא במקרים של הונאה לסוגיה.
"היה לי לקוח, לא צעיר, שבא אליי הרוס. עשרות אלפי שקלים נעלמו לו מהחשבון דרך כרטיס האשראי. מישהי עקצה אותו. זה מקרה קלאסי שבו עורך דין יכול להיות ההבדל בין טראומה מתמשכת לאירוע אמנם מפחיד ולא נעים, אבל שנגמר בטוב והלקוח יוצא בתחושת הקלה ותודה. זה השכר האמיתי שלי. במקרים מהסוג הזה אני בכלל לא נכנסת בהתחלה למשא ומתן על תעריפים. כאמור, זה היה מסוג המקרים שבהם תגובה מקצועית, מדויקת ומהירה עושה את כל ההבדל. הנפגע לא מבין בדברים האלה, לא יודע למי צריך לפנות ומה צריך לומר ומה מיותר לציין ורק יספק לצד שכנגד תירוץ למשוך את העניין או גרוע מזה. עד שהוא מגיע לכתובת הנכונה החוב כבר תפח ועבר זמן ו'למה לא פנית קודם'. אני כן יודעת. בשביל זה למדתי והתמחיתי ואני ממשיכה להתמחות כל הזמן. לא מפסיקים ללמוד את המקצוע הזה. כנסים, השתלמויות. כל יום יש תיקון חקיקה חדש, פסיקה חדשה, שמשנים את כללי המשחק באיזה תת-נושא ספציפי. מי שלא מעודכן יובך בבית המשפט ואני מעדיפה להימנע מזה", היא אומרת בחיוך.
"כל עבודה מכבדת את בעליה, אבל פחות מרגש להחליף מוצר מהמדף בכסף מאשר לפתור למישהו בעיה שהעיבה על כל חייו ולראות אותו מסיים את הפרשה בחיוך"
עוד דבר שעוזר למיטל לסייע לאנשים שמגיעים אליה שבורים, מבולבלים וזועמים על מר גורלם זו העובדה שמדובר באישה שחייה היו מסלול מכשולים, שכל אחד מהם היה מסיט רבים וטובים אחרים מנתיבם. בגיל 24, בעודה סטודנטית למשפטים ורוכבת סוסים נלהבת, נשך אותה הסוס של מדריך הרכיבה. מכל הדברים שיורידו את הרכבת המבטיחה מהפסים, סוס?! מיטל איבדה זרת ונשארה עם יד מצולקת לתמיד. היא לא נתנה לזה לשבור אותה ("אפשר לחטט באף בלי זרת", כתבה בהומור בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה – ומה שמדהים בהרבה, "מסתבר שאפשר גם להמשיך לנגן בגיטרה בלי זרת"). על סוסים היא טרם חזרה לרכב, אבל היא כבר לא מגיבה באופן פוסט-טראומתי למראה החיה שאהבה ושבגדה בה – ולא זונחת את החלום לחצות גם את הגשר הסופי הזה של השיקום יום אחד.
שנתיים לאחר מכן היא סיימה את התואר השני והיתה מוכנה לפתוח בהתמחות, אולם במקביל נולדה בתה הבכורה. ילדים זה כמובן שמחה ובעולם על פי אוטמזגין בכלל משתדלים לראות את חצי הכוס המלאה, אבל את ההתמחות זה בכל זאת דחה בשנתיים, ובינתיים פתחה עסק למוצרי תינוקות כדי לספק לילדה שלה קורת גג, מזון וכל מה שצריך. אז פרנסה היתה מזה, אבל תחושת הגשמה קצת פחות. "כל עבודה מכבדת את בעליה, אבל פחות מרגש להחליף מוצר מהמדף בכסף מאשר לפתור למישהו בעיה שהעיבה על כל חייו ולראות אותו מסיים את הפרשה בחיוך". אז מיטל שוב שינתה כיוון וחזרה להתמחות שנדחתה.
במקביל להתמחות, כאמור, היתה אוטמזגין דמות בולטת בקמפיין "כולנו" למועצת העיר דימונה, דבר שהעלה את הפרופיל הציבורי שלה בעיר, עוד בטרם קיבלה את הרישיון לעסוק במשפטים ופתחה את משרדה. הקמפיין הסתיים בהצלחה והסיעה נבחרה למועצה, אבל מיטל אוטמזגין לא. לא נורא. מדי כמה ימים היא מעלה בעמוד הפייסבוק העסקי שלה עצות משפטיות ומנהליות כלליות לתועלת הציבור, בעיקר בנושאי תעבורה.
בתקופת הקורונה משתדלת עו"ד אוטמזגין לתת דוגמא אישית, למרות הקושי האישי. "אני מקפידה מאוד על ההנחיות. המצב קשה לי עוד יותר כי אני אדם שאוהבת אנשים וחברה וכבעלת עסק אני חוששת יותר מתמיד לקחת סיכון ולו הקטן ביותר. אני ממעיטה במפגשים המוניים כדי לנסות להשאר בשליטה, ועורכת פגישות בטלפון ובזום במידת האפשר, כמו שמערכת המשפט עצמה עושה", וגם בקורונה לא חסרות הזדמנויות לסייע לאדם הפשוט לשרוד. דוגמא אחת מני רבות: הקבלנים מנצלים את ההודעה של משרד השיכון והבינוי, לפיה הם יוכלו למסור את הדירות לדיירים באיחור של 40 ימים נוספים. הדבר לא מעוגן באופן רשמי בחוקף אך מהווה פירצה לקבלנים אל מול הדיירים, שלא מודעים לזכויות המשפטיות שלהם ומתוך חשש שמא לא יקבלו פיצוי, נאלצים להסכים לקבל את הדירות כשהן לא מוכנות ולא ראויות למגורים. אני מאחלת לכולנו שהאנושות תתגבר בקרוב על האתגר החריג הזה ונחזור להיפגש עם חברים ומשפחה, לצאת למסעדות ולהופעות ללא חשש וליהנות מהחיים באופן מלא".
________________________________
עו”ד מיטל אוטמזגין