שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, גרשון גונטובניק, דחה בקשה של שתי חברות לחייב את ישראכרט לספק להן שירותי סליקה, מאחר ולטענת חברת האשראי בעל העסק מעורב בפעילויות ענפות הנגועות, לכאורה, בהטעיית לקוחות, פעילות בלתי חוקית ואף עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
חברת א.י איור בע"מ היא חברה פרטית, הרשומה בישראל ומוחזקת על ידי חברת הר של הצלחה וברכה בע"מ, ומנהלה הוא רן הרינג. הרינג משמש כבעל המניות והמנהל שלה. ב-2013, חברת איור התקשרה בהסכם סליקה עם חברת ישראכרט, והיא נרכשה על ידי חברת הר של הצלחה בתחילת שנת 2015. גם חברת הר של הצלחה התקשרה בשנת 2014 בהסכם סליקה עם ישראכרט. עד מועד הגשת התביעה ב-2017, חברת איור סלקה כשישה מיליון שקלים, בממוצע של 100,000 שקלים בחודש, ובמשך כל התקופה לא הועלתה כל טענה נגדה.
על פי התביעה, לפני 3 שנים פתחה ישראכרט מספר ספק נוסף לחברת הר של הצלחה, לצורך פעילות של החלפת מוצרי חשמל תקולים אצל לקוחותיה. הרינג נפגש עם נציגת ישראכרט כדי לקבל מספר ספק נוסף לפעילות נוספת, ונמסר לו על ידה כי הוא מוגדר אצלהם כלקוח VIP. אלא שאז התעוררה בעיה, שכן מספר הספק החדש לא נפתח, ולאחר בירור קצר התברר שהנתבעת לא מעוניינת לעבוד עם בעל העסק הרינג. חברת הר של הצלחה פנתה לנציגי ישראכרט, ואלה הפנו אותה למחלקת הביטחון שלה, אך לא נתקבלה תשובה. לאחר מכתב נוסף נתקבלה תשובה מישראכרט, שם צוין כי הם לא מעוניינים לספק שירותי סליקה להרינג, ועל רקע זה בוטלו גם הסכמי הסליקה הקיימים עם החברות.
התובעות טענו כי ההודעה על ביטול הסכמי הסליקה היא אמצעי ענישה של ישראכרט על פניות חברת הר של הצלחה, ומהווה ניצול ציני של כוחה בבחינת "איש הישר בעיניו יעשה". אין סיבה עסקית לביטול שירותי הסליקה, מלבד היות בעל העסק מר הרינג. אכן, על פי התובעות, מר הרינג הורשע בהטעיה בהצגת פרסומת ככתבה לפני 15 שנים, הליך פשיטת רגל שהיה תלוי נגדו הסתיים בשנת 2013, והוא שילם את כל חובותיו, אך עברו אינו יכול לשמש סיבה להפסקת שירותי הסליקה. "ברור שבית עסק לא יכול להתנהל ללא סליקת כרטיסי אשראי. מוסיפות התובעות וטוענות כי הנתבעת היא גוף דו מהותי. שעה שאין כל טענה כי התובעות עצמן פעלו במתכונת לא חוקית, אין כל מקום להפסיק את מתן שירותי הסליקה להן", נכתב בתביעה.
ישראכרט טענה בכתב ההגנה כי יש לדחות את התביעה. היא מיקדה את המבט בבעל השליטה, מר הרינג. לטענתה הוא מעורב בפעילויות ענפות הנגועות, לכאורה, בהטעיית לקוחות, פעילות בלתי חוקית ואף עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון). בנוסף, במסגרת הליך שנוהל בעניינה של חברה אחרת (ח. רכסים) התברר כי מר הרינג ובני משפחתו ניסו להטעות ולתקן באופן כוזב את נתוני הפעילות העסקית שלה, כדי להדוף טענה לשיעור חריג של ביטול עסקאות. ועל כך יש להוסיף כתבת תחקיר בטלוויזיה, ממנה עולה פעילותו בשלל חברות שהצטברו בגינן תלונות חמורות מצד צרכנים. על רקע זה נטען ש"המשך הקשר עם בתי העסק שמנהל מר הרינג חושף את הנתבעת לקנסות, לעיצומים כספיים ולנזקי מוניטין. במקום בו קיימת אחדות תפעולית בין בעל השליטה לחברה המופעלת על ידו, ניתן להפסיק לספק גם לה שירותי סליקה", נכתב בכתב ההגנה.
כאמור, השופט גרשון גונטובניק קיבל את טענת חברת ישראכרט, שסירבה להמשיך את הסכמי הסליקה עם החברות, ואף חייב אותן בתשלום הוצאות של 60 אלף שקלים זאת מאחר שבנסיבות העניין, הסירוב של ישראכרט לספק שירותי סליקה לתובעות, בהינתן הזיקה העסקית שבינן לבין מר הרינג, הוא סביר. "כשקיימים די נתונים המראים כי אדם, אגב פעולתו העסקית, חצה קווים אדומים ובמובהק, יכולה החברה המספקת שירותי סליקה להחליט שהיא לא מעוניינת לבוא עמו במגע עסקי; לא באופן ישיר, ולא באופן עקיף. לכן, היא יכולה לבקש להימנע ממתן שירותי סליקה לחברות המצויות בשליטתו המלאה. שבר אמון זה יכול לשאת על גבו טעם סביר לאי מתן שירותי סליקה", כתב השופט בהחלטתו.
_________________________
