בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, דן לאחרונה בתביעה שהגישה מאהבת של אדם שהלך לעולמו, בדרישה לקבל מחצית מרכושו בטענה כי היא "ידועה בציבור" שלו.
יודגש כי הנפטר היה נשוי עד יומו האחרון, והתביעה הוגשה בעצם כנגד אלמנתו ומי שהייתה אשתו מאז שנת 1973. השניים הביאו לעולם חמישה ילדים משותפים.
התובעת עבדה יחד עם הנפטר ושם נוצרה ההיכרות ביניהם. לטענתה היא הייתה הידועה בציבור של המנוח מאז שנת 1998.
השופטת פאני גילת כהן ציינה כי מהראיות שהובאו בפניה עולה כי התובעת והמנוח אכן קיימו קשר רומנטי, ולכן המחלוקת שנידונה בין הצדדים היא באשר לטיב אותו הקשר. האם מדובר היה במערכת יחסים של ידועים בציבור או שמא הייתה התובעת מאהבת של המנוח, ותו לא.
לטענת התובעת היו המנוח והיא בני זוג ידועים בציבור משך 17 שנים וראו עצמם כבעל ואישה לכל דבר ועניין. המנוח היה שותף פעיל בגידול ילדיה והיה מעורב בחינוכם, לרבות במסגרות החינוך בהן למדו. המנוח והיא נהגו לבלות יחדיו כבני זוג, והגיעו יחד לאירועים שונים, טסו לחופשות משותפות בחו"ל, ואף התגוררו יחד עד שנת 2004 במהלכה התגלה כי הוא חולה בסרטן, ולצורך ההחלמה ממחלתו הוא נדרש לשוב לביתם המשותף שלו ושל אשתו. לטענתה עובדת היותם בני זוג הייתה ידועה לכל.
כינה אותה "אשתי"
התובעת צירפה לכתב התביעה תמונות משותפות שלה ושל המנוח ואסופת מכתבים אשר לטענתה נכתבו לה ועבורה על ידי המנוח, בהם, בין השאר, הוא מכנה אותה "אשתי" ומצהיר על אהבתו העזה כלפיה ועל רצונו לנהל עמה חיי זוגיות עד אחרית ימיו.
לאחר שבחנה את הראיות ושמעה את הטענות, קבעה השופטת כהן כי הקשר בין התובעת למנוח נשא אופי של מערכת יחסים "בין אדם נשוי ופילגשו בלא כל היבט שיתופי שהוא". כידוע, כדי שבית המשפט יכריז על זוג כידועים בציבור, עליהם להוכיח התקיימות שני תנאים – משק בית משותף וחיי משפחה.
לדעת השופטת, המאהבת לא עמדה בנטל ההוכחה. אמנם המנוח התלווה אליה לאירועים שונים ואף סייע בארגון מסיבת בר המצווה של בנה, אך נמנע מלהופיע איתה באירועים המשפחתיים שלו, ובכל החגים בילה בחיק משפחתו ואשתו. כמו כן, בצוואת המנוח הוא בחר לצוות מלוא עזבונו לרעייתו ולילדיהם המשותפים, ולהדיר את התובעת מכל זכות שהיא בכספים שנצברו בשמו בקרנות ובקופות שונות.
לסיום ציינה השופטת כי, "למען הסר ספק יובהר, כי התרשמתי שהתובעת אכן אהבה את המנוח בכל לבה וקיוותה לנהל עמו חיי זוגיות מלאים כשל בעל ואישה. עם זאת, בחינה אובייקטיבית של התנהלות השניים מעלה, כי מדובר היה בקשר א-סימטרי בכל מובן שהוא, והאופן בו ראתה התובעת את הקשר ביניהם אינו אלא משאלת לב שלה בלבד".
סוף דבר כאמור התביעה נדחתה, והמאהבת חויבה לשלם לאלמנה סך של 10,000 שקלים בגין ניהול ההליך.
