שופט בית משפט השלום ברמלה, זכריה ימיני, קבע כי מעסיק ישלם לעובד לשעבר 24,000 שקלים בגין הוצאת לשון הרע בעקבות תלונה שהגיש נגדו המעסיק במשטרה. התלונה היתה על זיוף בכוונה לקבל דבר, והיא נסגרה מחוסר אשמה.
על פי התביעה, לפני מספר שנים עבר התובע תאונת עבודה בה נפגעה ידו ונקטע חלק מאצבעו. התובע הגיש תביעה לביטוח לאומי, נקבעו לו אחוזי נכות והתאונה הוכרה כתאונת עבודה. בתאונה זו הסיע המעסיק את התובע לבית החולים, אך סירב למלא ולחתום על טופס ב.ל. 250 לביטוח לאומי בגין התאונה, בטענה שהוא ישלם את כל נזקיו של התובע בגין התאונה.
מספר חודשים אחרי שהתובע סיים את עבודתו בחנות, פרקליט התובע ניסח שני מכתבים שנשלחו למעסיק ולסוכן הביטוח שלו, "תביעה פיצויי נזקי גוף ת.ע. + פיצויי פיטורים וכספי שכר נוספים". במכתב נכתב כי התובע פוטר בנובמבר 2012, וכי במהלך עבודתו נפגע בשתי תאונות עבודה. האחת בה נקטעה אצבעו ובעקבותיה נותרה לתובע נכות צמיתה של 10%. השנייה בה נפגע ברגלו וכתוצאה מכך נותרה לו נכות של 20%. במכתב זה נטען שהנתבע לא שילם לתובע בגין תאונות עבודה אלו דבר, וכי על התובע ורעייתו לפצות הנתבע לפי 30% נכות ושכר של 10,000 ברוטו למשך 25 שנה עד לגיל 70. כן התבקש התובע לשלם הפרשות לקופת גמל ופיצויי פיטורין כחוק.
חרף העובדה שהמעסיק סירב למלא ולמסור טופס 250 לגבי תאונת העבודה הראשונה, הכיר הביטוח הלאומי בתאונה זו כתאונת עבודה. בשלב כלשהו הגיש התובע יחד עם עובדים נוספים תביעה בבית הדין לעבודה, במסגרתה חויב המעסיק לשלם פיצויים לתובע, ולאחריה הגיש תביעה לבית המשפט בפתח תקווה בו תבע פיצויים בגין שתי תאונות העבודה.
בתגובה לכך, הגיש המעסיק תלונה כנגד העובד במשטרה על "זיוף בכוונה לקבל דבר". באותו יום מסר הנתבע הודעה בתחנת המשטרה, בה התלונן שבאותו יום קיבל מסוכן הביטוח טופס ביטוח לאומי באשר לתאונת עבודה, אותו מילא העובד, ועל גביו מוטבעת חותמת מזויפת של בית העסק, וכי גם חתימתו על גבי מסמך זה זויפה. הוא טען שהחותמת קטנה יותר מחותמת בית העסק וכן כי חתימתו זויפה, ושתאונת העבודה בקשר לטופס זה כלל לא אירעה. כשנשאל האם היה לבית העסק חותמת כמו זו שעל הטופס השיב שלא. לאחר חקירה, נסגר התיק מחוסר אשמה.
המעסיק טען בכתב ההגנה כי תאונת העבודה השנייה כלל לא ארעה, טופס הביטוח הלאומי לא צורף למכתבים אותם קיבל והוא לא מילא את הטופס, וסבר כי הוא זויף על ידי התובע, לכן הגיש תלונה במשטרה. עוד נטען כי קיימת לו הגנת סע' 15(8) לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965, המספק הגנה לאזרחים המגישים תלונה במשטרה.
כאמור, בסיכומו של דבר למרות שמדובר בהגשת תלונה למשטרה, השופט ימיני קבע כי העובד זכאי לקבל ממעסיקו לשעבר 20,000 שקלים כפיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע, ועוד 4,000 שקלים בגין שכ"ט עו"ד.. "אם לוקחים בחשבון גם את האינטרס הציבורי שלא לגרום לחשש בקרב הציבור בדבר הגשת תלונה במקום בו הוא סבור כי מתעורר חשד לדבר עבירה, לאור מסקנתי שהתלונה נגד התובע הוגשה בחוסר תום לב, יש מקום לקבל את תביעת התובע בגין לשון הרע", כתב השופט בהחלטתו.
____________________
