פיגום התמוטט באתר בנייה – הפועל לא יקבל דמי פגיעה

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דחה לאחרונה את תביעתו של עאהד מוחמד שחאתית, פועל בניין שנפל מפיגום באתר בנייה ונפצע. הנפילה התרחשה ביומו הראשון לעבודה.
שחאתית הגיש תביעה בביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה, והוא זומן לחקירה במשרדיו מספר חודשים לאחר המקרה. בהמשך הודיע הביטוח הלאומי כי התביעה נדחית מן הטעם שלא נמצא כי היה מבוטח במוסד במעמד של שכיר או עצמאי. "מהנתונים שבידינו, לא הוכח קיום יחסי עובד מעביד בינך לבין ג'.אר. בזיע הנדסה בע"מ", נכתב בהחלטה, בגינה הגיש את התביעה לבית הדין.
בא כוחו של שחאתית, עו"ד חסן ח'טיב, טען כי החלטת הדחיה לא התקבלה אצלו מעולם. בתמיכה לטענה אחרונה זו הגיש את תצהירה של פאטמה חטיב, מי שמשמשת כמזכירה הראשית במשרדו והמאשרת כי מכתב הדחיה מעולם לא התקבל במשרד.
המוסד מצדו עמד על דעתו כי החלטת הדחיה הומצאה כדין באמצעות בא כוחו וכי מאחר שהתביעה על החלטת הדחיה הוגשה לבית הדין למעלה מ – 12 חודשים לאחר נתינתה והמצאתה לתובע הרי שהתיישנה ודינה – סילוק על הסף.
לתמיכה בגרסתו הגיש המוסד תעודת עובד ציבור מאת פקידת תביעות נפגעי עבודה, המאשר כי מכתב הדחייה הומצא. כמו כן הגיש המוסד אישור מאתר הדואר המאשר כי הפריט התקבל למשלוח והועבר ליעדו.
השופטת רחל בר"ג-הירשברג הזכירה כי על הטוען לחלוף המועד להגשת התביעה הנטל להוכיח כי נמסרה הודעה לתובע. לדעת השופטת, "עלה בידי המוסד להוכיח באופן פוזיטיבי כי שלח את מכתב הדחיה בדואר רשום וכי זה הגיע ליעדו".
עוד התייחסה השופטת לעדותה של פקידת תביעות נפגעי עבודה, יעל אהרון. לדברי אהרון אם היה פגם כלשהו במשלוח מכתב הדחיה היה זה חוזר אליה לטיפול, ולא זה מצב הדברים. בנוסף, ציינה השופטת כי כל שאר המכתבים שנשלחו בנושא באמצעות בא כוחו הגיעו ליעדם. כלומר, טענתו היא שהמכתב היחיד שלא הגיע ליעדו הוא דווקא מכתב הדחייה.
טענה נוספת שהעלה התובע היא כי, "בנסיבות העניין אין זה ראוי שהמוסד יעלה טענת התיישנות. על כך ענתה השופטת: "לגוף הדברים תמימת דעים אני עם התובע כי קבלת טענת התיישנות צריכה להישקל בזהירות ויתכן שביתר שאת בהליך מחום הביטחון הסוציאלי, לא כל שכן אם משמעותה היא סגירת הגולל על אפשרות הגשתה. יחד עם זאת 'המדיניות' שמציע התובע מעקרת מכל תוכן את המועדים הקבועים בדין להגשת תובענות".
בסיכומו של דבר הוסיפה השופטת כי היא, "ערה לכך שמדובר בתובע שנמנה עם אוכלוסייה מוחלשת. אלא שבמקרה זה הוא יוצג למן ראשית ההליך הן לפני המוסד והן בהליך הנזיקי. אזכיר כי תביעתו למוסד הוגשה תוך זמן קצר מאד מהתאונה ועל כן לא מצאתי שעצם השתייכותו לאוכלוסייה מוחלשת הקשתה בנסיבות העניין על מימוש זכויותיו".
בסופו של דבר, כאמור, קיבלה השופטת את טענת ההתיישנות ודחתה את התביעה.
לפסק הדין המלא לחצו כאן