רז שגיא, המתמודד בסיבוב השני לראשות עיריית ראש העין, הגיש תביעה בגין לשון הרע בבית משפט השלום בפתח תקווה. התביעה הוגשה יחד עם שלי בר יוסף, פעילה במטה הבחירות שלו, ולטענתם הנתבעים פרסמו ברשתות החברתיות רמיזות לפיהן השניים מנהלים רומן ביניהם.
המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם הפרסומים מהווים "לשון הרע" כהגדרתה בחוק. לטענת התובעים- הנתבעים פרסמו 'פוסטים' מהם עולה כי התובעים, לכאורה, בגדו בבני זוגם, בין אם זו עם זה ובין אם בנפרד- כל אחד עם אחר שאינו נשוי לו. זאת, תוך ביזוי אישי של התובעים, המייחס להם קיום יחסי מין עם אחרים ביער הסמוך לראש העין, כי שגיא מקיים ביער יחסים עם נשים צעירות וחיילות. אשר לבר יוסף, פורסם כי פירקה את נישואיה משום שקיימה יחסים עם פלוני באותו היער.
"רמיזות מיניות על קיום יחסי מין ביער"
לטענת הנתבעים- מנגד, מדובר בתביעה שתכליתה "להשתיקם". לשיטתם, 'רמיזות מיניות על קיום יחסי מין ביער' אינן מהוות "לשון הרע"; עוד לטענתם, מאחר והתובעים מועמדים פוליטיים בבחירות הקרובות בעיר והנתבעים הם תושבי השכונות הישנות, הרי שזכותם להעביר ביקורת לגלגנית, גם אם לעיתים מוצלחת ולעיתים פחות, על המנהיגות המקומית. בנסיבות אלו, יש ליתן משקל משמעותי לזכות של חופש הביטוי. חלק ניכר מ'הפוסטים' והתגובות מנוסחים בצורה סטירית, ביקורתית, אירונית ואפילו גסה וולגרית – אך כולם נופלים בגדר יישום של חופש הביטוי.
הפוסטים והתגובות נשוא התובענה הינם, לטענת התובעים, בעלי רמיזות מיניות, כאשר הם מתייחסים ליער הנמצא בסמוך לראש העין וידוע כמקום מסתור לזוגות המקיימים יחסי מין. כך לדוגמא כתב אחד הנתבעים בתגובה לפוסט: "לדעתי הוא הכי מתאים (שגיא). יש לו תכניות להפוך את ראש העין למקום שוקק חיים בימים ובלילות. בערים וביערות".
הנתבע נחקר ביחס לפרסום זה ולשימוש שעשה בהתייחסות ל"יער".
"ש. למה אתה מתכוון אם לא לסקס?
ת. (צוחק) חרוז. אני יודע לאיפה הראש שלך הולך, אבל בסדר.
ש. אני מבין שזה חרוז, אבל למה אתה מתכוון שאתה אומר יערות.
ת. כמו שאני אומר לילות. למה אני מתכוון. שאלה הבאה."
"שירותי ליווי לנשים"
לכאורה, כך לדעת השופטת ריבה שרון, מדובר בפרסום שככל והיה מוצג בתביעה כשהוא לבדו, על אף אזכור של "היער", הוא לא היה עולה כדי "לשון הרע".
אולם, הנתבעים לא הסתפקו באמור, והמשיכו "בשיח" בתגובות לאותו פוסט."תכניות בתחום הסקס אתה מתכוון! לא הבנתי!", "אפשר להרים מסיבות יער מטורפות", "מעורבות הנובחות? ורז הגבר היחידי שם…ממש חלום. גבר נכנס לכלא תרצה. "תראה להסתובב ביער לבד נורא מסוכן! לכן נורא נחמד מצידו להעניק שרותי ליווי לנשים שהגיעו מצה"ל הרחוב לא הלשכה כן! חמוד".
כך מפורט בפסק הדין פוסטים והתבטאויות נוספות של הנתבעים הכוללות רמיזות מיניות בהקשר לתובעים. השופטת שרון קבעה כי, "התרשמתי כי מדובר בפרסומים מיניים בהקשר של התובע, כאשר ברור שהכוונה היא לכך שיש לתובע קשרים עם נשים אחרות, שאינן רעייתו. מכל האמור, אני קובעת שהפרסומים הנ"ל מהווים "לשון הרע" כנגד התובע. לא הוכח כי יש בפרסומים קשר לתובעת".
הנתבעים טענו שעומדת להם הגנת תום הלב, וציינו כי כל הפרסומים נכתבו מבלי שהייתה להם כוונה לפגוע בתובעים – אלא כוונה למתוח ביקורת הומוריסטית, גם אם נוקבת, צינית וסרקסטית. השופטת קבעה בנוגע לכך: "לאחר שבחנתי את כל אשר הובא בפני, מצאתי כי הנתבעים לא הוכיחו את הגנת "תום הלב". אוסיף, בעדינות, כי התרשמותי מרוח הדברים והאופן בו נוסחו הפרסומים ומהעדויות שלפני- לא רק שאינה תומכת בטענה בדבר קיומו של "תום לב"; יש בה כדי להשמיט את הקרקע מתחת לטענת הגנה זו ולבסס את האפשרות כי הדברים נאמרו ביודעין, ותחת הבנה אם לא עד כדי כוונה".
בסופו של דבר השופטת קיבלה את התביעה ביחס לשלושה נתבעים, ודחתה אותה ביחס לנתבעת הרביעית. "נקבע כי הנתבעים 1,2,4 הוציאו דיבתם של התובעים וייחסו להם קיום יחסים מיניים עם אחרים שאינם בני זוגם, ובהזדמנות אחת אף זה עם זו. הנתבעים התנסחו בלשון מבזה ופוגענית. מרוח הפרסומים התרשמתי כי הנתבעים התכוונו לפגוע בתובעים ובמעמדם כפעילים בראש העין. התובעים הוכיחו כי נעשו פניות לנתבעים בבקשה להוריד את הפרסומים ולהפסיקם – אך הנתבעים בחרו להתעלם ואף המשיכו בפרסומים".
לאור כל זאת חייבה השופטת את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 55 אלף שקלים, ובנוסף לזה הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 12,870 ש"ח.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
