בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע החליט בסוף השבוע שעבר בעניינו של גבר בן 57 במצב סיעודי, אשר אחייניו העבירו אותו לבית אבות בניגוד לרצונו וביקשו להתמנות כאפוטרופוסים על ביתו ורכושו. אולם, לאחר שהשופטת ביצעה אצלו ביקור פתע ומצאה כי בית האבות אינו מתאים לו, האחיינים לא מבקרים אותו והוא מדבר בצורה עניינית – הורתה לפעול כדי להשיב אותו לביתו.
האיש, בן 57, רווק ללא ילדים, בן יחיד להוריו אשר נפטרו לפני מספר שנים. הוא מוגדר כסיעודי, מרותק לכיסא גלגלים, נעזר בקטטר וסובל ממספר מחלות נוספות. עד שנת 2016 התגורר בדירה שבבעלותו בחולון, אבל לאחר שהתקשה לטפל בענייניו בשל מצבו פיזי, הוא הועבר למספר מסגרות חלופיות ולבסוף הועבר לבית אבות בבאר שבע. בקשה שהגישו אחייניו של האיש להתמנות כאפוטרופוסים על גופו, רכושו וביתו של האיש הייתה עלולה להשאיר אותו בבית האבות למרות גילו הצעיר ולמרות שהתנגד לכך נחרצות, כפי שטענו בשמו עורכות הדין אלה שיינפלד ואיילת בוקסבוים מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שמונו לייצג אותו בהליך המשפטי. מה שחיזק את טענת עורכות הדין וצפוי להוביל לשובו לביתו, היה ביקור פתע שערכה אצל האיש בבית האבות השופטת שדנה בבקשה בעניינו.
"לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון וטרם מתן החלטה ערכתי ביקור פתע בבית האבות, על מנת שאתרשם באופן בלתי אמצעי. יצוין כי הוא שיתף פעולה באופן מלא במהלך הביקור והשיב לכל השאלות בצורה עניינית, הרושם הברור המתקבל מתוך הביקור כי (הוא) שוהה בסביבה אשר אינה מותאמת למצבו המנטלי ולצרכיו הרגשיים/חברתיים וכי לדאבון הלב לא נעשות כל פעולות על ידי מי מהצדדים כדי לשנות או לשפר מצב זה", כתבה השופטת אפרת שוהם דליות בהחלטתה. "(הוא) מביע פעם אחר פעם את רצונו לצאת מבית האבות לביתו.. הסביבה החברתית בבית האבות אינה תואמת את צרכיו.. עוד נטען כי המבקשים אינם ממצים את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי ועולה חשש שמא שיקולים זרים עומדים ביסוד בקשתם".
בסיום החלטתה הורתה השופטת מהצדדים לפעול לכך שהאיש ישוב לביתו וקבעה כי בני משפחתו ישמשו כאפוטרופוסים על רכושו וגופו לתקופה מוגבלת בזמן בלבד, במהלכה כאמור יפעלו הגורמים המעורבים להוציא אותו מבית האבות ולהשיבו לביתו.
עו"ד מיטל סגל-רייך, ממונה תחום כשרות משפטית וזקנה בסיוע המשפטי, משרד המשפטים: "העברת אדם בניגוד לרצונו לבית אבות היא פעולה קשה, הפוגעת בכבודו, בפרטיותו ובזכויותיו הבסיסיות. אנו שבים ונתקלים במקרים כאלו, והחלטה חשובה זו מלמדת כי אין תחליף לשמיעתו הישירה של אדם ולייצוגו בהליכי אפוטרופסות, בין אם הוא סיעודי או עם כל מוגבלות נוספת, על מנת לאפשר עבורו הליך מאוזן והוגן".
