רואה החשבון שהתרשל בתפקידו נאלץ לשלם פיצוי ללקוח

רואה החשבון היה ביחסים טובים עם הלקוח, ואף התארח בביתו על ספת הבריכה. אבל הוא שכח ממנה כשהיה צריך להכין הצהרת הון, וכתוצאה מכך הלקוח נחקר בחשד לביצוע עבירות מס, ונגרם לו נזק של עשרות אלפי שקלים. בית המשפט חייב את הרו"ח לפצות את הלקוח עבור חלק מהנזק
נעמה כהן |

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, כוכבה לוי, חייבה רואה חשבון לשלם ללקוח סכום של כ-13 אלף שקלים ועוד 4,500 שקלים הוצאות, לאחר שעורכת הדין פנינה רחמימוב-ברקאי הצליחה להוכיח כי רואה החשבון גרם ללקוח שלו נזקים בסכום כולל של 53,314 שקלים.

התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, טענה לרשלנות של רואה חשבון בעת שערך עבור לקוחו דו"ח הצהרת הון, על פי דרישת רשויות המס. ההתרשלות המיוחסת לרואה החשבון היא השמטת עלויות הקמת בריכה בבית הלקוח, בסכום של 50,000 – 70,000 דולר, וכן עלויות ביצוע עבודות שיפוץ בבית הלקוח בסכום של כ-250,000 שקלים. הכל בטענה כי הקמת הבריכה והשיפוצים בבית התובע היו בידיעתו האישית של רואה החשבון, על רקע היחסים האישיים, המשפחתיים והחבריים בין השניים, וביקורי רואה החשבון בביתו, לרבות על שפת הבריכה.

לטענת עו"ד רחמימוב-ברקאי שייצגה את הלקוח, בשל רשלנות רואה החשבון שלו הוא נעצר על ידי רשויות המס בחשד לביצוע עבירות מס, ונלקח לחקירה, כאשר במקביל נתפסו מחשבים ומסמכים בביתו. במסגרת החקירות נערך עימות בין הלקוח לרואה החשבון, ובו הכחיש רואה החשבון שידע על קיומה של הבריכה בבית התובע, ואף הכחיש שביקר בבית הלקוח. זה עמד על כך שרואה החשבון ידע על קיומה של הבריכה, ומשכך טען כי רואה החשבון מסר גרסה שקרית במסגרת חקירתו.

עו"ד פנינה רחמימוב-ברקאי

בכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד רחמימוב ברקאי נטען שהרואה חשבון התרשל במסגרת הדיווח בהצהרת ההון שהגיש התובע, למרות שהתובע הקפיד לדווח וליידע את הנתבע בכל הנתונים הנדרשים לשם הגשת דיווח נכון. עם זאת, טען הלקוח כי ידיעתו של רואה החשבון אודות קיומה של הבריכה מבוססת גם על ביקוריו של רואה החשבון בבית התובע כפי שעולה מתמונות שצירף לכתב התביעה.

כאמור, בסופו של דבר השופטת לוי מצאה כי רואה החשבון אחראי בשיעור של 25 אחוזים, וציינה כי רואה החשבון נחקר אף הוא ברשויות המסים בחשד לביצוע עבירה פלילית אולם התיק כנגדו נסגר. עדיין, השופטת קבעה כי הוא התרשל והשיתה עליו לשלם פיצוי ללקוח. "אני סבורה כי הנתבע התרשל בכך שהניח, מבלי לברר עם התובע, שסכום עבודות השיפוצים שביצע התובע בביתו הוא סכום מינורי, ולכן לא נדרש התובע להצהיר עליו במסגרת הצהרת ההון, שכן אם היה מברר הנתבע את עלויות העבודות היה מגלה שיש להצהיר על עבודות אלו", כתבה השופטת בהחלטתה.

לאתר של עו"ד פנינה רחמימוב-ברקאי

___________________________

לצפיה ודירוג כבוד השופטת כוכבה לוי

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות