שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, רחמים כהן, דחה בקשה לתביעה ייצוגית נגד הביטוח הלאומי על כך שאינו משלם דמי אבטלה בהתאם לדין. השופט קבע כי המוסד לביטוח לאומי אינו "מבטח" כהגדרתו בחוק הפיקוח או "עוסק", ולא ניתן להגיש נגדו תובענה ייצוגית. בית המשפט הורה למגיש הבקשה לשלם הוצאות משפט בסכום של 25 אלף שקלים.
עורך דין הגיש, כאמור, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המוסד לביטוח לאומי, בטענה שאינו משלם דמי אבטלה בהתאם לדין, כאשר דמי האבטלה שולמו בניגוד לאמור בסעיף 176א(ד) לחוק הביטוח הלאומי. לטענת עורך הדין, הבקשה לאישור הוגשה בהתאם לפרט 1 לתוספת השניה, דהיינו: "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן" ובהתאם לפרט 2 לתוספת השניה, דהיינו: "תביעה נגד מבטח".
שני הצדדים הגישו סיכומים בשאלה, האם המשיב הוא "עוסק" או "מבטח" בהתאם לתוספת השניה וביום 19.5.2020 התקיים הדיון בעניין. השופט כהן קבע כי המוסד לביטוח לאומי אינו בגדר "מבטח" לפי חוק הפיקוח, אלא פועל מכוח חוק הביטוח הלאומי בלבד, אינו נזקק לרישיון והמוסד לביטוח לאומי אינו "מבטח" כהגדרתו בחוק הפיקוח, ולא ניתן להגיש נגדו תובענה ייצוגית מכוח פרט 2 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות.
פרט 1 לתוספת השניה קובע שניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתביעה "נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". בעניין הזה כתב השופט כהן כי: "פועל יוצא מהיות המוסד אורגן ציבורי, שכוחו וסמכויותיו שאובים מן החוק, הוא, כי היחסים בינו לבין ציבור המבוטחים נובעים ונגזרים גם הם מן החוק. אין מדובר ביחסים הנשלטים על-ידי המשפט הפרטי, אלא ביחסים מתחום המשפט הציבורי, המוגדרים כולם בחוק… היחסים בין המוסד למבוטחים הם יחסים מכוח החוק בלבד; הם אינם דומים לקשר המשפטי הקיים בין מבוטח לחברת ביטוח מסחרית; ומכאן גם, כי ה'התדיינות בין תובע גימלה מכוח חוק הביטוח הלאומי ובין המוסד לביטוח לאומי, אינה התדיינות בין אזרח לאזרח למימוש זכות חוזית, אלא התדיינות בין אזרח וגוף ממלכתי למימוש זכות מכוח החוק…".
כאמור, בסיכומו של דבר השופט כהן דחה את הבקשה על הסף, וקבע כי המוסד לביטוח לאומי אינו "מבטח" ואינו "עוסק" והבקשה לאישור אינה עומדת בתנאי המקדמי שלפיו, "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה".
עו"ד אדי בליטשטיין, מומחה בהגשת תביעות ייצוגיות, מדגיש כי לפני הגשת בקשה לתביעה ייצוגית, חשוב להתמחות היטב בנושא: "המקרה הזה מדגים היטב עד כמה חשוב להכיר את הוראות חוק תובענות ייצוגיות לצורך הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה כנגד אחת מרשויות או מוסדות המדינה. בניגוד לדעה הרווחת בקרב לא משפטנים, לא ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בכל נושא ונגד כל גוף, אלא חייבים לפעול בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, ובעיקר בהתאם להוראות התוספת השניה לחוק זה, אשר מגדירה באילו מקרים, ונגד מי בדיוק, ניתן להגיש הליך ייצוגי".
עו"ד בליטשטיין הוסיף: "במקרה הנדון, נעשה ניסיון לנהל בקשה לאישור תובענה ייצוגית מכוח פרטים 1-2 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות. פרט 1 לתוספת השניה קובע: "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו. פרט 2 לתוספת השניה קובע: "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".
עו"ד בליטשטיין ציין כי הוראות אלה אינן מתאימות לניהול בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המוסד לביטוח לאומי והדבר הוביל לדחיית בקשת האישור, תוך חיובו של המבקש בהוצאות משפט גבוהות (25,000 ש"ח).
אם אתם שוקלים הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, התייעצו תחילה עם עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה.
_____________________________________
לצפיה ודירוג כבוד השופט רחמים כהן
____________________________________
