מה גרם לבית המשפט להשתמש ב'גוגל טרנסלייט'?

בית המשפט לתביעות קטנות באילת, דן לאחרונה בתביעה שהגיש מנקה באחד הבניינים בעיר, כנגד תושבת הבניין. לטענתו, הדיירת התלוננה זמן רב ובכתה שאין לה אוכל לילדיה ואף אינה יכולה לשלם עבור החשמל. למנקה "כאב הלב", כך לדבריו, והוא נתן לה הלוואות שהגיעו לסכום של 1,200 ש"ח.
למרות בקשותיו מהדיירת שתחזיר לו את ההלוואות, היא מסרבת ואף מבקשת ממנו עוד כסף. המנקה סירב, ועל כן היא איימה עליו שלא תחזיר לו את הכסף.
הדיירת היא גרושה בת 42 שמגדלת את שני ילדיה לבד ומנסה בכל כוחה לגדל אותם בכבוד. לטענתה המנקה הלווה לה 200 שקלים והיא החזירה לו את הסכום, אך מאז הוא מטריד אותה טלפונית ואף משוחח עם בתה הקטנה.
בדיון שהתקיים טען המנקה כי הלווה לדיירת סכומים של 30 ש"ח, 100 ש"ח, 200 ש"ח ו-300 ש"ח. יש לו הקלטות בהן הדיירת מבקשת ממנו עוד 100 ש"ח ותוך עשר דקות מתקיימת שיחה נוספת, בה אומרת הדיירת כי לא תשלם לו ושולחת אותו למשטרה או לעזאזל.
המנקה הוסיף וטען כי הדיירת בקשה ממנו לטעון עבורה את החשמל והוא עשה כן. פעם באה אליו והרימה את החולצה על מנת להראות לו כמה רזתה –  שכן לא אכלה מזה 4 ימים.
המנקה השמיע הקלטות בוואטסאפ בהן  היא מבקשת ממנו 100 ש"ח. בהקלטה נוספת היא אומרת "אתה יודע שאני אף פעם לא נותנת את הכסף ואתה יכול ללכת לבית המשפט, מה שאתה רוצה". בהקלטה נוספת אמרה לו: "אתה מבוגר ומניאק, ביי".
כשנשאל המנקה אם נכון מה שאמרה הדיירת, כי היחסים ביניהם התבססו על מתן "שרותים", ענה כי היא ביקרה בביתו 3 פעמים והוסיף כי לא היה ביניהם כלום.
הדיירת טענה כי המנקה רצה לקיים אתה יחסי מין בכח ואמר ש"אם תעשה עמו סקס" לא תצטרך להחזיר לו את הכסף. המנקה ספר לאנשים אחרים שהיא זונה אך היא דווקא ממנו למדה את המילה "שרמוטה".
כשלא הסכימה הדיירת לדרישותיו, הוא נמנע מלנקות את הקומה שבה היא גרה. כשספרה הדיירת לאביה מה רוצה ממנה המנקה, הזדעזע אביה ושילם למנקה 800 שקלים.
הדיירת אמרה בתחילת הדיון כי אביה, הנמצא עמה בשעת הדיון ויושב מאחוריה, בקהל, אינו מבין מלה בעברית. על כן רשם בית המשפט בתכנת "גוגל טרנסלייט" את המלים "כמה נתת לו?" תרגם להונגרית והקריא את התוצאה הפונטית שהתקבלה לאב, שהתקרב לדוכן על מנת להיטיב לשמוע. האב הרים שמונה אצבעות.
לאחר ששמעה את הצדדים החליטה השופטת ליאורה אדלשטיין לדחות את התביעה מהנימוקים הבאים – ראשית, המנקה לא פירט בכתב התביעה את הסכומים שנתן לדיירת. שנית, התעורר ספק אם המנקה נתן לה את הכספים מטוב לבו ולא מתוך ציפיה ל"תמורה".
בנוסף, ציינה השופטת כי היא מאמינה שהאב שילם למנקה. "ראיתי שהנתבעת ואביה תאמו ביניהם את הסכום – ולא התקיימה שיחה ביניהם –  בשעת הדיון: והנתבעת לא פנתה לאחור, אל אביה. האב, שהותיר רושם מהימן, לא הבין את המתרחש באולם ואף על פי כן נקב במדויק בסכום אותו מסרה הנתבעת כי שילם לתובע".
לסיכום דחתה השופטת את התביעה וחייבה את המנקה לשלם לדיירת את הוצאות התביעה בסך 200 שקלים.
לפסק הדין המלא לחצו כאן