שופטת בית הדין האזורי לעבודה ת"א, יפית מזרחי-לוי, קבעה כי מחלת סכרת מסוג 1 שהתפרצה, הנקראת גם סכרת נעורים, תוכר כתאונת עבודה. השופטת קיבלה את טענת התובע, בעל חברה לפיתוח תוכנה, שהסכרת התפרצה אצלו מיד לאחר שנקלע ללחצים גדולים בשל דרישת כספים ממס הכנסה.
על פי התביעה, מדובר בבעלים של חברת בוטיק המספקת שירותי פיתוח תוכנה. עבודתו השגרתית של התובע משרדית בעיקרה, וכללה פיתוח תוכנות על פי דרישת הלקוחות. מדובר על חברה קטנה שפעלה בפיתוח תוכנות וביסוס פעילותה העסקית במטרה להגיע ללקוחות קבועים. מאחר והחברה ביצעה מחקר ופיתוח לחברות בינלאומיות, הוא היה זכאי להטבת מס משמעותית דרך המדען הראשי, זאת לאחר מאמצים לקבלת הטבה זו.
בשלב מסויים, לאחר קבלת ההטבה, רואה החשבון צלצל לבעל החברה ומסר לו שמס הכנסה רוצים לאמת את הטבות המס שקיבל מהמדען הראשי. תואמה ביקורת של מס הכנסה במשרדי החברה. הביקורת בבית העסק היתה בנוכחות 3 נציגים ממס הכנסה, התובע ורואה החשבון. בעל החברה הבין מאמירות פקידי השומה ואף מדברי רואה החשבון – שכוונתם להודיע לתובע על ביטול ההטבה. במהלך הביקורת התקיים עימות בין התובע והמפקחים בדבר עמידת החברה בקריטריונים לאישור המדען. התובע ניסה שוב ושוב לטעון שהוא עומד בקריטריונים, אך ללא הצלחה.
מדובר היה בהחזרת ההטבה הכספית בגין תקופת העבר, בתוספת ריבית והצמדה מספר שנים לאחור, וכן בביטול ההטבה לעתיד. כך התובע חשש מהסכום המצטבר לעבר ולעתיד שעשויים להעמיד עתיד החברה בספק. בעקבות האירוע התובע הרגיש לחץ, ולא ידע איך להתמודד עם הגזרה הכלכלית והחובות הכספיים שצפויים לבוא. באותו לילה הוא לא הצליח להירדם, והמחשבות אף לא עזבו אותו בימים לאחר מכן.
במהלך חודש דצמבר התקבלה תשובה רשמית, וכפי שנמסר בביקורת הטבת המס בוטלה, תוך דרישה להחזיר סכומים משמעותיים. בהמשך, בעל החברה החל להרגיש פחות טוב, ירד במשקל והרגיש שהראייה שלו הולכת ונפגעת. כאשר הגיע לאופטומטריסט נאמר לו שכזה שינוי במספר לא נובע מירידה בראייה. הוא ניגש לבדיקת דם בה אובחנו מחלותיו.
בית הדין מינה רופא מומחה לשמש יועץ רפואי בסוגיה, וזה קבע: "סביר להניח שקיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות המקרה, לבין הופעת הסכרת. ההתפרצות הייתה דרמטית והתרחשה זמן קצר לאחר האירוע הקשה שעבר התובע… סביר להניח שאלמלא האירוע בעבודה, הופעת המחלה הייתה נידחת לפרק זמן מאוחר יותר…".
בסיכומו של דבר, השופטת מזרחי לוי הורתה לביטוח הלאומי להכיר בהתפרצות סכרת נעורים כתאונת עבודה וכן הורתה להם לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 8,000 שקלים. "בהקשר לנסיבות המיוחדות של תיק זה, יש לציין שהמומחה התייחס לעניינו של התובע כאירוע שנגרם על רקע אירוע נקודתי. זאת להבדיל מאירועי דחק נמשכים", כתבה השופטת, והוסיפה: "המומחה נתן משקל לכך שחלף זמן קצר יחסית, של כ-3 חודשים, בין האירוע החריג לבין התפרצות הסכרת אצל התובע, ולא סבר שקיימים גורמים חלופיים משמעותיים נוספים שהיו עשויים לגרום להתפרצות המחלה. קריטריונים אלו עולים אף הם בקנה אחד עם הקריטריונים שוועדת רפופורט קראה לבחון טרם קביעת הקשר הסיבתי".
_______________________
