הידעתם? אם ניהלתם עסק ולא נקטתם בפעולות נדרשות, אתם יכולים להיחשב כמי שגרם לחברה להיות חדלת פירעון, ואף עלולים להיתקל במקרים לא מעטים בהם יפתחו נגדכם הליכי פשיטת רגל, רק בשל היותכם בעלי מניות בחברה ו/או דירקטורים ו/או מנהלים.
בחברה בעירבון מוגבל (בע"מ), כבמרבית החברות במשק, בעלי המניות מופקדים על ההחלטות האסטרטגיות בכובעם באסיפה הכללית, המהווה את האורגנים (זרוע) של החברה. האסיפה הכללית (השם המכונה למקבץ בעלי המניות) היא הממנה את הדירקטוריון וההנהלה. יוצא לחשוב שהדירקטוריון כפוף ומתנהל בצד בעלי המניוות ונתון למרותם, אך לא כך הדבר, כי אם הדירקטוריון כפוף אך ורק לדין ולכלל שיקול הדעת העסקי, באופן שיטיב עם התאגיד/החברה. (יוסף גרוס, משפט ועסקים א, התשס"ד).
מנכ"ל וכן כל נושא משרה בכירה בחברה חב חובת זהירות, אמון ואף חובה מקצועית כלפי החברה, ויכול אף הוא להיות מחויב במחדלי החברה ואף, במידה ולא נקט בפעולות הנדרשות, להידרש לשלם את חובותיה של החברה, ובמקרים מסוימים עלול להיפתח אף כנגדו הליך פשיטת רגל. בחברות יחיד הזהויות מתערבבות, כלומר בעל המניות היחיד הוא גם יו"ר הדירקטוריון וגם המנכ"ל, אך ככזה עליו להבין את המשמעויות של כל אחד מתפקידיו, ולעשות הבחנה.
לאורגנים של החברה, כלומר מנכ"ל החברה (ולפעמים לנושאי משרה בכירים לדוגמת סמנכ"לים ועוד) וכל אחד מהדירקטורים שלה, חובת זהירות בפועלם בענייני החברה, וחובת נאמנות לחברה מכוח פרק ג לחוק החברות, התשנ"ט-1999. חובת הנאמנות של נושאי משרה ודירקטור אוסרת על כל פעולה בניגוד עניינים, כקבוע בסעיף 254 לחוק החברות. חובת הזהירות של נושא משרה מחייב לפעול בתום לב ובאחריות לטובת החברה.
אף שלשתי החובות תחומי השקה מסוימים, הן אינן זהות – פעולה בניגוד עניינים תהיה הפרה של חובת הנאמנות אף אם אין בפעולה כשלעצמה פגם, לו הייתה מבוצעת על ידי אחר, ופעולה בלתי אחראית או רשלנית היא הפרה של חובת הזהירות, אף אם אין האורגן מצוי בניגוד עניינים אסור.
בהמשך לאמור, חובות אלו הן מוחלטות, והחברה אינה רשאית לפטור בעל תפקיד מהן, לבטחו או לשפותו, אלא בתנאים הקבועים בחוק. (ר' עו"ד חגי קלעי, חובת הנאמנות וחובת הזהירות של דירוקטורים נושאי משרה ובעלי תפקידים בתאגיד', מרץ 2015. ע"א 94/610 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה פ"ד נז )4 )289) פורסם בנבו, 2003.5.11)
חובות אלה מקבלים משנה תוקף בחוק חדלות פירעון שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019. חדלות פירעון הוא אירוע כלכלי מרובה משתתפים, המערב שאלות כלכליות וערכיות סבוכות. דיני חדלות הפירעון נדרשים לקבוע הסדרים שיאזנו בין אינטרסים של גורמים רבים – אינטרס החייבים, אינטרס הנושים וגם האינטרס הציבורי הכללי. מדברים אלה עולה החשיבות הרבה לחיי הכלכלה המודרנית בקיומם של דיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שיתמכו בערכים שעליהם מושתתת החברה, יקנו ודאות לשוק, וכן יתאימו לסביבה הכלכלית שבה הם פועלים.
יצוין כי חוק חדלות הפירעון נועד לתקן את המצב המתואר, ומציע רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, במטרה לספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום זה. הצעת החוק מבקשת ליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון, ולהסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים בחוק חדש ועדכני, ולבטל את הפקודות הישנות וההסדרים הקיימים בחוק החברות.
חלק ח' לחוק קובע הוראות לעניין אחריות נושאי משרה בתאגיד שנמצא בחדלות פירעון, אך טרם החל בהליכים פורמליים. החידוש העיקרי בנושא זה הוא הקביעה, כי על דירקטורים בתאגיד שנמצא בחדלות פירעון, לנקוט אמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון. הוראה זו כוללת את אחד החידושים העיקריים בהצעת החוק, הנוגעים למערך התמריצים של נושאי משרה בתאגיד הנמצא בקשיים כלכליים.
סעיף 288 לחוק קובע כי "ידע דירקטור או מנהל כללי, או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון, ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, רשאי בית המשפט לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות כי דירקטור יישא באחריות לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו".
ראוי להדגיש כי עניין זה שונה מ"הרמת מסך", מטיל חובה מוגברת ומסמיך את בית משפט שעוסק בחדלות הפירעון להטיל אחריות מבלי להרים מסך. אנו צופים כי בתי המשפט יעשו שימוש תדיר בסעיף זה, כאשר חברות "יסגרו" ללא חיסולים בדרך של פירוק, וכאשר יהיו חברות מדף ללא תכלית עסקית. במידה ולנושא המשרה לא יהיו מקורות לתשלום אזי הוא יכנס גם תחת קורת הליך חדלות פירעון ליחיד.
לעניין סעיף זה, חזקה כי דירקטור נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים כמפורט להלן:
1. קבלת שירותים מקצועיים מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים לרבות עו"ד ורו"ח.
2. ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב.
3. פתיחה בהליכי חדלות פירעון.
יש לשים לב כי קיימת הוראה בסעיף 289, המטילה חובה גם על בעל תפקיד בחברה. בעל התפקיד הינו גם מי שנושא משרה בחברה ופועל מטעמה, לדוג' מנהל אגף ו/או סמנכ"ל שיווק ואח'. לא רק זאת, אלא שהחוק יכול להטיל חובה גם על מי שהיה בעל תפקיד בחברה וסיים את תפקידו בחברה, במידה והפר בעל התפקיד את חובתו כלפי החברה, כלומר פעל בדרך שפוגעת בחוסנה וביכולתה הכלכלית של החברה, והפר את חובת הזהירות וההגינות שציינתי מעלה, בית המשפט עלול לחייב אותו בחובות החברה, שכרגע חדלת פירעון, ואף להשיב נכס וכספים שקיבל מהחברה.
בכל אחת מהפעולות הנ"ל הנכם זקוקים לעו"ד הבקיא בתחום, לצרך ביצוע אחת או יותר מן הפעולות. למשרדנו הכלים ובקיאות בתחום בעקבות שנים רבות של עבודה וניסיון. אם הגעתם לצומת קבלת החלטות כזו, צרו קשר עם משרדנו. כפי שרוכשים ביטוח למקרים עתידיים, כך גם יש להצטייד בעורך דין או יועץ משפטי שילווה את החברה שלכם בצעדים המשמעותיים. תתפלאו, זה לא כזה יקר אל מול החיסכון הענקי בעתיד ללא יעוץ משפטי רציף. דעו חובותיכם וזכותיכם ועל כל פנים אתם מוזמנים לפנות למשרדנו על מנת לקבל את היעוץ המשפטי הדרוש לכם בכל עת.
__________________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%92%d7%99%d7%90-%d7%a7%d7%a0%d7%a4%d7%95/
