לבית משפט השלום בנתניה הוגש כתב אישום נגד הרופא אילן הלוי בגין טיפול רפואי רשלני, שיבוש מהלכי משפט, הפרת הוראה חוקית (ריבוי עבירות), הדחה בחקירה ועבירות נוספות. הלוי, לשעבר בכיר במחלקת נשים ויולדות בלניאדו, הפעיל בביתו מרכז לידה טבעי חרף התחייבותו לא לעשות כן. פרט לכך נפתח נגדו במשרד הבריאות הליך משמעתי לאחר שביצע לידות בניגוד להנחיות.
על פי כתב האישום, הלוי, רופא מיילד ורופא נשים, שבבעלותו ובשימושו מתחם לידה ללידת בית, בשם "ג'הארה דולה" במושב חבצלת השרון. המתחם אינו מוסד רפואי מוכר לצורך ביצוע לידות. במסגרת פעילותו של הלוי במתחם הלא מוכר, נהג הלוי לקבל ללידה טבעית, תחת השגחתו וטיפולו, נשים אשר בעניינן ישנה הוראת נגד מוחלטת ללידה טבעית.
בעקבות פעילותו זו, הוצאו כנגד הלוי וכנגד המתחם הלא מוכר מספר צווים המגבילים פעולתו. עם זאת, הלוי הפר ביודעין במספר הזדמנויות, באופן שיטתי ולאורך תקופה ממושכת, צווים אלה, תוך ביצוע פעולות מיילדותיות שונות, ובהן אף פעולות אשר אסורות על פי חוזר מנהל רפואה.
על פי האישום הראשון, לפני כשנתיים קיבל הלוי את המתלוננת ד.ד., במטרה לבצע לידה טבעית במתחם, וזאת ביודעו כי ד.ד. ילדה בעברה 2 ילדים בניתוח קיסרי. במהלך אירוע הלידה של ד.ד. ולאחריו, נתן הלוי לד.ד. טיפול רפואי בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן את חייה של ד.ד. או לגרום לה לחבלה. בין היתר, ביצע הלוי פעולה שבמסגרתה מופעל לחץ בדרגות שונות על קרקעית הרחם, זאת על אף קיומה של הוראת נגד מוחלטת לבצע פעולה זו בלידה לאחר ניתוח קיסרי. כמו כן, במהלך הלידה, ביקשה ד.ד., להתפנות לבית החולים, נוכח כאבים שחשה, אולם הלוי טען בפניה כי בשלב זה, אין טעם להתפנות לבית החולים כיוון שלא תוכל לקבל אפידורל לאלחוש הכאב.
בסיום הלידה התחוור לנאשם כי נוצר קרע ברחמה של ד.ד. הלוי נמנע מלבצע פעולות רפואיות שונות הנדרשות במצב דברים זה, והמליץ למתלוננת להתפנות לבית החולים "הלל יפה" ולא לבית החולים "לניאדו", על אף שלניאדו קרוב יותר אל המתחם. הלוי אף ביקש מהמתלוננת ובעלה כי לא ימסרו בבית החולים שילדה במתחם, אלא אצל חברים, וכן שתימנע מלהזכיר את שמו. בנוסף, הלוי סירב להזמין אל המתחם אמבולנס, ושלח את המתלוננת ובעלה לדרכם, עם תינוקת שזה עתה נולדה.
ד.ד. ציינה, כי אין היא יכולה לאחוז בתינוקת, ועל כן, תומכת לידה שנכחה אף היא במקום נסעה עם ד.ד. ובעלה אל בית החולים "הלל יפה". עם הגיעם אל בית החולים, מסרה תומכת הלידה את התינוקת לד.ד. ובעלה ועזבה את המקום. כמו כן, הלוי נמנע מללוות את ד.ד. לבית החולים, נמנע מליידע את בית החולים אליו המליץ לה להתפנות על הגעתה של יולדת שילדה זה עתה, ושאובחנה על ידו עם קרע ברחם; הלוי נמנע מלצייד את ד.ד. במכתב המסכם את פרטי ומהלך לידתה.
לאחר האירוע, הוציא משרד הבריאות צו הפסקה מנהלי כנגד המתחם הלא מוכר. הצו הורה על הפסקת כל פעילות מיילדותית במתחם, על איסור קבלת נשים יולדות במקום ואיסור מתן כל טיפול רפואי בקשר ללידה במקום. משרד הבריאות הורה על הגבלת עיסוקו של הלוי כרופא וכמיילד. במסגרת הצו נקבע כי הלוי יוכל לעסוק כרופא וכמיילד אך ורק במסגרת מוסד רפואי מוכר, ובפיקוח רופא בכיר.
בהמשך, במסגרת ערעור שהגיש הלוי, קבע ביהמ"ש המחוזי בירושלים כי יש להעדיף ולמנוע מהלוי "כל עיסוק בלידות וביולדות המצויות בהיריון". עוד קבע ביהמ"ש כי לא ראה הצדקה למנוע את עבודת הלוי כרופא כללי או מומחה בגניקולוגיה, ובלבד שעבודה זו תיעשה במוסד רפואי מוכר, וכי ייאסר על הלוי טיפול בנשים הנמצאות בהיריון וממילא בנשים שעתידות ללדת.
למרות צו ההפסקה המנהלי, עד לפני כשנה המשיך הלוי להפעיל את המתחם והמשיך להפעיל בו פעילות מיילדותית, קיבל נשים יולדות במקום והמשיך לתת במתחם טיפול רפואי בקשר ללידה. על אף צו הגבלת העיסוק, ובניגוד לאמור בו, המשיך הלוי לעסוק כרופא וכמיילד והמשיך לעסוק ברפואה בניגוד להורות הצו.
בניגוד לצווים, קיבל הלוי את א.א. למתחם לצורך ביצוע לידה. הלוי היה מודע כי א.א. הינה יולדת בסיכון גבוה וזאת לאחר שעברה בעבר שני ניתוחים קיסריים. במהלך אירוע הלידה של א.א. הלוי נתן לה ולילודה טיפול רפואי בדרך נמהרת או רשלנית שהיה בה כדי לסכן את חייה של הילודה או לגרום לה לחבלה.
כך, בין היתר, לאחר הלידה, ועל אף שהיה מודע להתדרדרות מצב התינוקת שנולדה, נמנע הלוי מלתת לילודה טיפול רפואי, ומסר לא.א., לבעלה ולאמה, כי מצב הילודה שפיר, וזאת על אף תלונותיהם החוזרות והנשנות באשר לקשיי נשימה מצד הילודה. הלוי, בשל חששו שיוודע לרשויות על אי ציותו לצווים שהוצאו כנגד המתחם וכנגדו, נמנע מהזמנת אמבולנס למתחם ושלח את א.א. ובני משפחתה לבית החולים ברכב פרטי, מבלי שליווה את א.א. אל בית החולים; מבלי שצייד את א.א. במכתב המסכם את מהלך לידתה ואת מצבה של א.א. ושל הילודה במהלך עשר השעות לאחר הלידה, במהלכן שהו א.א. והילודה במתחם; הלוי נמנע מליידע את בית החולים בדבר הגעתה של יולדת וילודה במצב מצוקה, על מנת שהצוות הרפואי בבית החולים יהיה ערוך למתן טיפול מידי, ומבלי שסיפק כל טיפול רפואי ראשוני לילודה. הלוי אף ביקש מא.א. ובני משפחתה שלא ימסרו בבית החולים את שמו ואת מקום הלידה. בהמשך, נפטרה התינוקת בבית החולים.
על פי אישום נוסף שהוגש נגדו בחודש ספטמבר 2018 ביצע הלוי הפסקת הריון תקין, באופן יזום, למתלוננת ג.ג., וזאת ביודעו, כי ג.ג. לא קיבלה אישור כדין מועדה של משרד הבריאות להפסקת ההריון, וכן היה מודע כי הוא מבצע את הפסקת ההריון בניגוד לחוק. לאחר שביצע את הפסקת ההריון התקין הלוי לג.ג. התקן תוך רחמי.
באותו חודש פנתה ג.ג. לבית החולים "הילל יפה" וזאת עקב כאבי בטן, דימומים והפרשות מוגלתיות. בבית החולים סיפרה כי עברה על ידי הלוי הפסקת הריון במתחם. וחודש לאחר מכן ניהלה ג.ג. שיחת טלפון עם הלוי, ודיווחה לו על פנייתה לבית החולים. הלוי, שחשש שיוודע לרשויות על אי ציותו לצווים, ביקש והנחה את ג.ג. לדווח בעתיד בכזב כי לא נעשתה הפסקת הריון אלא שלכאורה ההריון היה בלתי תקין. עוד הנחה הלוי את ג.ג. שלא למסור שהיה זה הריון בלתי רצוי.
על פי האישום הרביעי, בחודש פברואר 2019, במסגרת חקירת משטרת ישראל כנגד הלוי, ובניסיון לבדוק אם הלוי ממשיך ומפר את הצווים כנגדו וממשיך לבצע עבירות פליליות, התקשרה לנאשם שוטרת שהציגה עצמה כמי שמצויה בתחילת הריונה השני ומבקשת להגיע למתחם לשם התרשמות וביצוע לידה, לכשיגיע מועדה.
בהמשך, ולאחר תכתובת בנושא במסגרתה אף העביר הלוי אל השוטרת מסמך "חבילת הלידה – ג'הארה דולה", ובו פירוט השירות המוצע על ידי הלוי במתחם ועלותו, הביעה השוטרת רצונה לקיים פגישה לשם התרשמות מהמתחם. הלוי קבע פגישה עם השוטרת ועם שוטר נוסף, שהתחזה לבן זוגה, לשם התרשמות מהמתחם, וכן הציע לשוטרת שירותי פיקוח על אישה בזיקה להיריון וללידה, בתשלום של 18,000 שקלים. בהמשך, נפגש הלוי עם השוטר והשוטרת לפגישת ההתרשמות, ולאחר ביצוע סיור במתחם, ביצע הלוי בשוטרת בדיקת אולטרסאונד על מנת לבדוק את גיל ההיריון.
עם הגשת כתב האישום, הגישה הפרקליטות בקשה להגבלת עיסוק של הלוי כרופא וכמיילד עד לתום ההליכים נגדו. בבקשה נכתב: "המשיב הפר ברגל גסה, ביודעין ובשיטתיות צווים שהוצאו כדין על ידי רשויות משרד הבריאות ובתי המשפט השונים. המשיב נמנע באופן מופגן, ובמשך תקופה ארוכה, מלסגור את המתחם הבלתי מוכר אשר בבעלותו ובשימושו, והמשיך לספק בו שירותי רפואה, וכל זאת בניגוד לצווים מפורשים, ותוך מתן טיפול רפואי בדרך נמהרת או רשלנית, אשר היה בה כדי לסכן את חייהם ושלומם של היולדות והילודים.
במטרה להסתיר את פעולותיו מהרשויות המוסמכות, ביצע המשיב פעולות שיבוש. המשיב אף הגדיל ועשה, ובעזות מצח שיבש בכוונה הליך חקירה ואף הדיח בחקירה חלק מהיולדות ובני זוגן. בכך העיד המשיב, כי אינו ירא מרשויות האכיפה ומהחוק, וכי לא ניתן ליתן בו אמון. המשך עיסוקו של המשיב כרופא בכלל, וכרופא מיילד בפרט, מקים יסוד סביר לחשש לסכנה לביטחון הציבור, עת המשיב פעל בניגוד להתוויות רפואיות שונות, ועת הפר החלטות מקצועיות שניתנו על ידי רשויות משרד הבריאות המוסמכות לעניין, ואשר אושררו על ידי ערכאות בית המשפט".
עו"ד לירן זילברמן המייצג את הרופא מסר "כתב האישום שהוגש כנגד מרשי הוא כתב אישום תקדימי שמבקש לייצר נורמה פלילית במקום בו לא ניתן לייצר נורמה כזו. צפוי משפט ארוך ומורכב שבסופו, אני מצפה כי בית המשפט יקבל עמדתנו ויקבע כי דין כתב האישום הזה הוא אחד- זיכוי מוחלט"
