לבית משפט השלום בחיפה הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשת ויקטורי, זאת בשל אי סימון מוצרים בעברית בהתאם לחוק הגנת הצרכן ולצו סימון מוצרים.
על פי התביעה אותה הגיש עו"ד תום שנפ, המבקש קנה ברשת ויקטורי מרכך כביסה ולא היה עליו כל מידע בעברית או אנגלית. לטענתו, ככל הנראה המרכך גרם לו לנגעים בעור.
על פי התביעה המבקש, שנוהג לערוך את קניותיו בסניף ויקטורי בקרית אתא, נתקל במהלך הביקור בסופר במרכך כביסה מתוצרת שאינו מכיר, במחיר של 5.90 שקל. המחיר הזול בו נמכר המרכך תפס את תשומת ליבו, וכאשר הרים את מרכך הכביסה, נדהם לגלות כי אין על גבי המרכך, בחזית או בגב או בכל מקום אחר, כל כיתוב בעברית.
זאת ועוד, המרכך לא כלל מידע כלשהו אף בשפה האנגלית.
כל שכלל היה מידע בשפה זרה, אותה אינו מכיר. לפיכך, לא יכול היה המבקש לדעת מה מכיל המוצר, ולא יכול היה לקבל כל פרט אודותיו.
"בשל המחיר הזול בו נמכר, התפתה המבקש בכל מקרה לרכוש אה המרכך, מתוך אמונה כי מדובר במוצר תקין שעבר את כל הבדיקות הנדרשות בטרם שווק על ידי ויקטורי", כתב עו"ד שנפ בבקשה והוסיף: "באותה העת, החלו להופיע על גופו של המבקש נגעים ופצעים רבים, ואף החל לסבול מגירויים שונים בעור באופן שהטריד רבות את מנוחתו… בבדיקה אובחן לראשונה כחולה במחלת עור דלקתית… לאחר בחינה מדוקדקת של הנושא, הבין המבקש כי הדבר היחידי אותו שינה המבקש באורח חייו בתקופה הרלוונטית, היה מרכך הכביסה בו הוא משתמש".
בתביעה ציין עו"ד שנפ כי המבקש הגיע פעם נוספת לסניף קרית אתא של רשת ויקטורי, על מנת לבדוק אם מדובר בטעות נקודתית, ואולי כעת יהיה מידע בשפה העברית על בקבוק המרכך, שיסייע לו להבין מהם אותם רכיבים שנעשה בהם שימוש במרכך.
גם במהלך ביקורו זה מצא המבקש את המרכך, אך לאכזבתו, גם הפעם לא היה על המרכך כל מידע בשפה העברית, בניגוד להוראות החוק.
"גם אילולא ההחמרה במצבו הבריאותי של המבקש, הפרותיה של המשיבה חמורות באופן שאינו מתקבל על הדעת, באופן שעילת התביעה הייתה נותרת על כנה גם אם מצבו של המבקש היה נשאר ללא שינוי. המבקש יטען כי מכוח האמור לעיל, ובעקבות מעשיה של המשיבה כמפורט לעיל קמה לו זכות תביעה".
ברשת ויקטורי ביקשו למחוק על הסף את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בין השאר טענו כי אותו מרכך סופק לויקטורי כפיילוט, ולאחר המשלוח הראשון לא שווק עוד המוצר בסניפיה ורק 531 יחידות נמכרו.
עוד נטען כי הוא גילה אודות רגישות, לכאורה, לאחד מרכיבי המוצר, רק לאחר השימוש במוצר.
"כלומר, אף לו היה מסומן המוצר בעברית, לא היה יכול המבקש לדעת כי רכיב מסוים יגרום לו רגישות, אלא לאחר השימוש. למעלה מן הצורך יצויין כי במסמך הרפואי שצורף לבקשה כלל לא מצוין כי למבקש נגרם נזק כתוצאה משימוש במוצר.אמור מעתה לא קיים קשר סיבתי בין העדר סימון בעברית לבין הנזק שלכאורה נגרם למבקש", נכתב בכתב התשובה של ויקטורי..
בתגובה לתשובת ויקטורי, כתב עו"ד שנפ בין השאר כי: "בהיעדר הגנה אמיתית מפני טענותיו, המשיבה בוחרת פשוט להתעלם מטענות המבקש בכל הנוגע לחוק הגנת הצרכן וצו סימון טובין, משל לא הועלו על ידו כלל, ומשל לא היוו הבסיס לבקשה האישור… חלף זאת, המשיבה מנסה להכפיש ולתקוף את המבקש בבחינת: "ההגנה הטובה ביותר היא התקפה". עם כל הכבוד הראוי, המבקש לא ייתן יד להכפשה זו, המהווה לא יותר מרעש לבן וניסיון להסיט את הדיון מהעיקר".
עוד הוסיף עו"ד שנפ: "כפי שנראה להלן, ברגע שמנקים את טענות הסרק כנגד המבקש ואת רעשי הרקע האחרים, מגלים כי המשיבה מודה – שחוו על גבי לבן – בהפרתה את הוראות החוק וצו סימון טובין". עוד ציין עו"ד שנפ בתגובה אשר הוגשה לבית המשפט, כי הבקשה אינה עוסקת רק במרכך, כפי שמנסה ויקטורי להציג, אלא במגוון רחב של מוצרים הנמכרים בסניפי הרשת, ואינם מסומנים כדין ו/או בכלל. תמונות של מוצרים לדוגמה אף צורפו לתגובה.
