תיראו מופתעים: מבקר המדינה מצא ליקויים בפעולות המשטרה בתחום המעצרים.
עד היום, עורכי הדין וארגוני זכויות אזרח ידעו כי המשטרה פוגעת בזכות ההיוועצות של עצורים, ולא מתעדת את הפעולות שלה, כעת, גם המבקר מצא כי, בין השאר, המשטרה לא מקפידה על זכויות עצורים, לא מתעדת את כל פעולותיה וכן קיים אי-שימוש מספק בפיקוח ובבקרה המקצועית בתחום המעצרים.
לפי ממצאי המבקר, במהלך השנים 2016-2018, משטרת ישראל ביצעה 174 אלף מעצרים, כשמשך ההחזקה החציוני של כל עצור עמד על 8 ימים.
16 אחוזים מהעצורים שוחררו לפני שהובאו בפני שופט, וכשליש מהם הגיעו למעצר עד תום ההליכים.
המבקר מצא כי תיעוד המעצרים והצגתם לציבור חושפים רק תמונה חלקית בלבד של היקף השימוש בסמכות במעצר, והמשטרה לא תיעדה באורח מסודר ומקיף את כל הפעולות שהיא מחויבת לבצע על-פי חוק, כדי להבטיח את מימוש זכות ההיוועצות של העצור.
עוד עלה מדו"ח המבקר כי שני שליש מהבקשות למינוי סנגור שנבדקו, הועברו לסנגוריה הציבורית רק לאחר שהעצור כבר נחקר.
על פי המבקר, הנתון הזה מצביע על פגיעה משמעותית בזכות ההיוועצות.
בנוסף, כעת בשל מצב החירום, זוכה לעדנה מחודשת נושא ההיוועדות החזותית בדיני מעצר.
המבקר כתב על כך בדו"ח כי הנושא אינו מקודם כבר שבע שנים. נקודת אור אחת חיובית שמצא המבקר בביקורת, היא שמאז הביקורת שעברה שנערכה למשטרה בעניין העצורים, חלה ירידה דרמטית במספר העצורים שלנו בתחנות המשטרה.
"נמצאו ליקויים בפעולות המשטרה בתחום המעצרים: היעדר הקפדה על זכויות עצורים, כדוגמת מימוש זכות ההיוועצות, תיעוד חסר של פעולותיה ואי-שימוש מספק בפיקוח ובבקרה המקצועית בתחום המעצרים.
חרף העובדה שהמשטרה היא הגורם האחראי המרכזי בתחום המעצרים – אין בידיה נתונים מלאים על הפעולות שהיא מבצעת ועל מיצוי זכויותיהם של עצורים", סיכם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, את הפרק שעסק ב"הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמות המעצרים מול עלייה בכמות המעוכבים, מה שמעיד על שימוש מידתי ומושכל בסמכות המעצר. המשטרה מקפידה לתעד את הפעילות המתבצעת בנוגע לעצורים. חלק מהטפסים ידניים או שאינם מפורמטים, ולכן לא ניתן להפיק כל נתון שהוא ללא בדיקה ידנית של כל תיק בנפרד. המשטרה עושה את מרב הפעולות הנדרשות על-פי חוק, אולם לא ניתן יהיה לתעד כל רגע וכל פעולה במאגרים הממוחשבים לצורך הפקה סטטיסטית. המשטרה עושה כל שביכולתה כדי להקפיד על מתן זכות ההיוועצות. בהתאם לחוק ולנוהלי המשטרה, לחשוד ניתנת הזכות להיוועץ בעורך דין טרם חקירתו, זולת מקרים בהם החשוד מוותר על זכות ההיוועצות עם עו"ד מסיבות שונות שאינן קשורות למשטרה".
עו״ד יעקב שקלאר, מומחה לדיני מעצרים ומשפט פלילי, מסביר את המצב ומציע שינוי בחוק:
״החוק, שתוקן כדי להקטין את מספר העצורים במדינה, נכשל כשלון חרוץ. המספר רק עלה.
הרטוריקה של זכויות האדם אינה ברורה ואינה מייושמת. החוק צריך להיות מנוסח בצורה קטגורית ומובהקת הרבה יותר, על מנת שרק אותם מעצרים הכרחיים לשמירה על האינטרס הציבורי יתבצעו בפועל.
"בענין זה, יש לתקן את החוק בסעיף החיסיון של החוקרים בשלב החקירה, באופן שיקבע שעליהם לענות על מלוא שאלות הסניגור בחקירה בדיון המעצר, אלא אם כן ישנם נימוקים שירשמו, המונעים תשובה שכזאת, והנוגעים באופן ישיר לטובת החקירה. תיקון נוסף בחוק צריך לקבוע שבית המשפט יורה על שחרור העצור ממעצרו, אלא אם כן, בדומה, ישנם נימוקים מיוחדים שירשמו, המחייבים את מעצרו, והנובעים מאחת העילות הידועות בחוק כעילת מעצר. תיקון נוסף שיש להכניס בחוק הוא שאי קיום הוראות החוק, יביא לשחרור העצור מניה וביה. אחרת הכלבים ימשיכו לנבוח והשיירה תמשיך לעבור״.
