בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות, ודחה ערעורם של חמישה צעירים שביצעו פעולות טרור ממניע גזעני נגד אוכלוסייה פלסטינית, שכונו "תג מחיר". בית המשפט דחה את ערעורם הן לעניין העונש והן לעניין ההרשעה, והותיר על כנה את ההרשעה בעבירות של חברות בארגון טרור. "משפעלו המערערים בדפוס שיטתי ומתמשך, מתוך מניע אידיאולוגי מובהק, הצטיידו בכלים המתאימים בהתאם לאופי הפיגוע המתוכנן, ופעלו תוך חלוקת התפקידים במשימה הרי שיש להרשיעם בחברות בארגון טרור", נכתב בהחלטה.
על פי הכרעת הדין, במהלך 2013-2009 ביצעו הנאשמים, שחלקם היו קטינים, במקומות שונים ברחבי המדינה ובשטחי אזור יהודה ושומרון פעולות טרור שונות כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, שכונו "תג מחיר". הנאשמים עסקו בזריקת בקת"בים ורימוני עשן לתוך בתי מגורים, גם בשעות הלילה, הצתת רכבים, תקיפה ועוד.
על קירות הבתים, נהגו הנאשמים לרסס כתובות, כגון "נקמה ד"ש עצורי ציון", "יהודים להתעורר מוות לערבים" וכד'. הנאשמים הורשעו בביצוע עבירות ממניע גזעני של חברות בארגון טרור לפי פקודת מניעת טרור, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות תקיפה ואלימות, נשיאת נשק, ועוד.
ארבעה מהנאשמים הורשעו על סמך הודאתם במסגרת הסדר טיעון, ואחד ניהל הוכחות. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד השית על הנאשמים עונש של עד 5 שנות מאסר בפועל. אחד הנאשמים שהורשע על פי הודאתו ערער על הרשעתו בעבירת חברות בארגון טרור, וכולם ערעורו על גזרי הדין.
כאמור, בית המשפט העליון, קיבל את עמדת הפרקליטות, דחה אחת אחת את כל טענותיהם, וקבע כי "משפעלו המערערים בדפוס שיטתי ומתמשך, מתוך מניע אידיאולוגי מובהק, הצטיידו בכלים המתאימים בהתאם לאופי הפיגוע המתוכנן, ופעלו תוך חלוקת התפקידים במשימה הרי שיש להרשיעם בחברות בארגון טרור".
כמו כן צוין בפסק הדין, כי: "מדיניות הענישה בעבירות על רקע אידיאולוגי-לאומני-גזעני היא מדיניות מחמירה שתכליתה מתן ביטוי לסלידת החברה בישראל ממעשים מסוג זה. וכפי שצוין, עקב ההיסטוריה של העם היהודי הרוויה ברדיפות, יש לנו מחויבות מיוחדת למאבק במעשי רדיפה וגזענות, שכן "מה שלא רצינו לאורך תולדותינו שיחווה יהודי בתפוצות, אל יארע בתוכנו… לפיכך הכלל הוא כאמור, כי בעבירות מסוג זה נדחים שיקולים של נסיבות אישיות ושיקולי שיקום, מפני שיקולי ההגנה על שלום הציבור וביטחונו ושיקולי הרתעת היחיד והרבים. כלל זה כוחו יפה גם כאשר מדובר בעבריינים צעירים וקטינים".
