לפני כשלוש שנים נסגרה רשות השידור, אך עדיין היא תובעת אזרחים על אי תשלום אגרת הטלוויזיה. ממש לאחרונה דחתה רשמת בכירה בבית משפט השלום בצפת, עביר גבריס, דחתה תביעה אותה הגישה רשות השידור נגד אזרח, שלטענתה לא שילם אגרת טלוויזיה בשנים 2011-2012 ואף חייבה את רשות השידור בהוצאות בסך 1800 שקלים.
רשות השידור הגישה לבית המשפט תצהיר של אחת העובדות, שם נטען כי לנתבע חוב בדמי אגרה לשנים 2011-2012 (כולל), אשר נתבע במסגרת תיק הוצאה לפועל, וכי בגין תקופת החיוב לעיל הוגשה תביעה בסך 1,166 שקלים. עוד נטען כי הנתבע ערך בעבר מספר הסדרי תשלום עם רשות השידור להסדרת חובותיו.
כך, למשל, שילם ביום 27.3.1990 תשלום בסך 1,014 שקלים עבור תקופה 1/1987-3/1989 וביום 12.4.2005 ערך הסדר תשלום בסך 3,300 שקלים. בנוסף, ערך הסדר לתשלום חוב של השנים 2009-2010 בסך 780 שקלים ששילם בשני תשלומים. עוד נטען בתצהיר כי הנתבע שילם תשלומי אגרת טלוויזיה לתקופה הכוללת את השנים 1990 עד 1997 בהוראת קבע, וכי לא התקבלה כל הודעה במעמד החיוב על העדר החזקה במקלט או זכאות לפטור, וכי לנתבע נשלחו במשך שנים אין ספור פניות ודרישות לתשלום החוב.
הנתבע, מצידו, הגיש תצהיר וטען כי אינו מחזיק במקלט טלוויזיה כלל מטעמי דת, ובעבר הודיע על כך לתובעת וכי מעולם לא הגיע לביתו סורק מטעם רשות השידור ובדק האם הוא מחזיק בטלוויזיה. עוד טען כי בעבר שילם לרשות השידור כספים בגין אחזקת טלוויזיה, לאחר שרשות השידור נקטה נגדו הליכים פוגעניים, ומרוב לחץ שילם חוב שאינו חייב. וגם אז הודיע לרשות השידור בכתב כי הוא דתי ואין לו טלוויזיה, ושם הבטיחו לעדכן הודעתו.
בסיכומו של דבר, הרשמת גבריס דחתה כאמור את התביעה, מאחר ורשות השידור לא הוכיחה כי יש לנתבע מקלט טלוויזיה בביתו. "גם אם אניח לטובת התובעת כי המסמכים שצורפו מטעמה הם רשומה מוסדית, עדיין אין בהם די לביסוס התביעה שכן, תחילה על התובעת הנטל להוכיח כי התובע החזיק בתקופת החיוב במקלט טלוויזיה", כתבה גבריס, והוסיפה: "בתצהיר מטעם התובעת, לא צוין באף מקום כי התובע החזיק מקלט טלוויזיה, וגם דו"ח נתוני מקלט לא צורף לתצהיר מטעמה. בנוסף, לא זומן עד מטעם התובעת להעיד בעניין זה… מה גם, שהנתבעת אינה יכולה להיוושע רק מתשלומים שבוצעו, ולא ניתן ללמוד מהם לבדם על הסכמתו של הנתבע לחוב, או על הודאתו בהחזקת מקלט טלוויזיה".
__________________________
