לפני כחצי שנה נחשפנו לריב המתוקשר בין שר המשפטים אמיר אוחנה לבין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בנושא מינוי מ"מ פרקליט המדינה כאשר היועץ המשפטי לממשל הודיע אז, כי יש למנות את המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שלמה למברגר, אך שר המשפטים החליט למנות את הגב' אורלי בן ארי-גינזברג.
אך בעקבות החלטת בג"ץ להוציא צו ארעי המעכב את מינויה של הגב' בן ארי למ"מ פרקליטת המדינה, החליט שר המשפטים למנות למ"מ פרקליט המדינה את עו"ד דן אלדד, שהיה מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
היועץ המשפטי לממשלה התנגד בתחילה גם למינוי של עו"ד דן אלדד לתפקיד, אך בהמשך הסיר את התנגדותו משום שסבר שעצם המצב בו מינוי של מ"מ פרקליט המדינה הופך לזירת עימות – איננו רצוי.
לפני מספר ימים התבשרנו, כי היועץ המשפטי לממשלה, קבע בחוות דעת, כי קיימת מניעה משפטית בהארכת תקופת מילוי המקום של עו"ד דן אלדד כמ"מ פרקליט המדינה.
בחוות הדעת, כותב היועמ"ש, כי התחזקה דעתו בכך שעו"ד אלדד איננו מתאים לשמש בתפקיד לנוכח התנהלותו ובשל כשלים ערכיים, מקצועיים וניהוליים בעבודתו. היועמ"ש מוסיף וכותב, כי עו"ד אלדד הסתיר ממנו נושאים מקצועיים וארגוניים בהם עסק ופגישות שקיים עם שר המשפטים, על אף שהנחה את עו"ד אלדד למסור לו עדכון מלא על נושאים אלה ובשים לב למורכבות הקשר של עו"ד אלדד עם שר המשפטים אשר הוא זה שיחליט אם להאריך תקופת תפקידו של עו"ד אלדד.
בתגובה, חשף מ"מ פרקליט המדינה עו"ד אלדד, כי ביקש לבחון חומר בנוגע לטיפולו של מנדלבליט בפרשת הרפז בעקבות פניית עיתונאי. עו"ד אלדד הוסיף, כי אין לו ספק באשר למניעים לבחירה בניסוח האלים כלפיו, וכי מהיום הראשון בתפקידו, מנדלבליט עשה הכל בכדי לחבל בעבודתו.
תגובת עו"ד אלדד, נוגעת לפרשת הרפז, בתקופה שמנדלבליט היה הפרקליט הצבאי הראשי ובאותה העת התייעץ עמו הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי בעניין המסמך שהתברר בהמשך כמזויף. מנדלבליט נחקר תחת אזהרה בחשד לשיבוש החקירה אך התיק בעניינו נסגר ללא שהיועץ המשפטי דאז, ציין את עילת הסגירה.
בתגובה לתגובת עו"ד אלדד, הוציאו בכירי הפרקליטות ובהם המשנים לפרקליט המדינה, פרקליטי המחוזות, מנהלי המחלקות בפרקליטות, מכתב למ"מ פרקליט המדינה עו"ד אלדד, בו הביעו תמיכה ביועץ המשפטי לממשלה.
במכתב מציינים בכירי הפרקליטות, כי הם מזועזעים מהתנהלותו של עו"ד אלדד וכי עצם פרסומה של הבדיקה החשאית, היא מעשה שלא ייעשה. בכירי הפרקליטות כותבים, כי החליטו להביע את דעתם בקול ולגנות את התנהלותו של עו"ד אלדד.
מכתב זה של בכירי הפרקליטות הוא הסיבה לחתימתי על גילוי הדעת בצורך בבדיקה דחופה בצמרת מערכת התביעה.
לא ייתכן, כי בכירי הפרקליטות ובפרט פרקליטי המחוזות אשר כפופים ישירות לפרקליט המדינה עו"ד אלדד, יוציאו מכתב כה חריף כנגד המנהל הראשי של הארגון שלהם. היררכיה היא דבר נחוץ בכל ארגון פרטי ובכל ארגון ציבורי. כפי שפרקליטי המחוז אשר חתמו על המכתב, מנחים את עובדיהם הפרקליטים לעשות את עבודתם נאמנה ומטילים עליהם משימות משפטיות, כאשר במידה ומי מהפרקליטים מסרב להנחיותיהם, עבודתו נתונה בסכנה, כך גם פרקליטי המחוזות חייבים לשמור על ההיררכיה הארגונית והם היו צריכים להיזהר בדבריהם ולמרות הביקורת העזה שיש להם על עו"ד אלדד, היו צריכים להמשיך ולשתוק.
בימים אלה, האמון במערכת התביעה נמצא בשפל חסר תקדים, אך בדיוק בשל כך ורק לצורך חוסנה וחוזקה של מערכת המשפט בישראל, היו צריכים בכירי הפרקליטות להמשיך ולשתוק גם אם דעתם אינה נכונה מדבריו של עו"ד אלדד.
כאמור, שרשרת האירועים בחודשים האחרונים בעניין מינוי מ"מ פרקליט המדינה, החלה כאשר היועמ"ש נקט עמדה ברורה בעד מינוי של מועמד אחד בלבד לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה ופסל מועמדים אחרים שמתאימים מאוד לתפקיד, המשיכה בהתנכלות לעו"ד אלדד ששיאה בחוות הדעת המשפטית שהוציא כנגדו ובהתססת בכירי הפרקליטות כנגד עו"ד אלדד. דברים אלה מלמדים כי הגיע הזמן שגם היועמ"ש יבין את מגבלות כוחו.
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות הוקמה תוך מחאה והתנגדות עזה של הפרקליטות וקיום שביתת פרקליטים ואי הגעה לדיונים בבתי המשפט.
חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, מגביל את סמכויות הנציב, לבדוק אך ורק תלונות הנוגעות להתנהלות לא חוקית או לא ראויה של פרקליטים מול אדם שנפגע מכך.
הכאוס שנוצר בצמרת התביעה, מחייב לתקן את החוק ולהרחיב אותו, כך שהנציב יוכל לבדוק לא רק מקרה של אדם פרטי שנפגע ממיצגי המדינה בערכאות, אלא אף לבדוק את עצם התנהלותם הציבורית של היועמ"ש, פרקליט המדינה, פרקליטי המחוזות, מנהלי המחלקות וכלל הפרקליטים ובמידת הצורך הנציב יוכל להפנות זאת למבקר המדינה.
הכאוס שנוצר בצמרת התביעה, מחייב לשנות את החוק ומחייב את נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן להפשיל שרוולים ולבדוק היטב מה קורה בחלונות הגבוהים ברחוב צאלח א-דין.
גילוי הדעת שפורסם:
