חברה פרטית, שעסקה בטיפול ברכישת זכויות סוציאליות בגרמניה ובמתן אשראי, תשלם לעורך הדין שעבד עבורה במשך כ-23 שנים בישראל, סכום של מאות אלפי שקלים, כך קבעה שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב רחל לביא-ברקאי. פסק הדין ניתן על דרך הפשרה.
המחלוקת בין הצדדים התעוררה סביב הפסקת השירותים המשפטיים שנתן התובע לנתבעת מאז שנת 1994. בכתב תביעתו טען עורך הדין כי ייצג את הנתבעת במשך שנים ארוכות באופן אמין וראוי, כנגד תשלום חודשי על סך של 100,000 שקלים לא כולל מע"מ. לטענתו, כאשר החברה הודיעה לו כי היא מבקשת להפסיק קבלת שירותיו, דרש פיצוי של 1.1 מיליון שקלים לתקופה מחודש יוני 2016 ועד ההודעה שקיבל בחודש פברואר 2017, ועוד סך של 2.5 מיליון שקלים כפיצויי ציפייה והסתמכות בהינתן השנים הרבות בהן שירת את הנתבעת, אשר ההכנסות מהשירותים שנתן לה היוו רכיב מרכזי בהכנסות המשרד. כן דרש עוד סך של מיליון שקלים בגין פגיעה במוניטין, ובסך הכל 4.6 מיליון שקלים. על העובדה שלא החזיר לחברה מסמכים שלה, טען לזכות העיכבון הנתונה לו, מקום שלא הוסדר שכר טרחתו.
מנגד, החברה הגישה נגד עורך הדין תביעה שכנגד, וביקשה לחייב אותו להעביר לידיה באופן מסודר את רשימת כל התיקים והנושאים בהם טיפל עבורה, לרבות כל המסמכים הרלבנטיים. החברה טענה כי התובע אינו זכאי לתשלום בסכום העולה על שכ"ט בגין חודש אחד, וכל זאת בהינתן הודעתו על הפסקת מתן השירותים המשפטיים. עוד הוסיפה החברה כי עורך הדין גרם לה לנזקים משלא נעתר לבקשותיה, ועיכב תחת ידיו את המידע והמסמכים הנוגעים להליכים ועניינים משפטיים אשר בטיפולו.
במחצית חודש יולי 2016 הודיע עורך הדין לחברה על הפסקת ייצוגה ובחודש אוגוסט 2016 הודיע בשנית כי הוא מתפטר מייצוגה, לדידו, עשה כן, כדי להפעיל לחץ על הנתבעת על מנת שתשלם את שכרו. באותם חודשים פנתה הנתבעת אל התובע בדרישה לקבלת מידע אודות שירותיו המשפטיים, לטענתה, ביקשה לבדוק מקרוב את היקף השירות המשפטי לו היא נדרשת ביחס לתשלום המשולם עבורו ועורך הדין בחר שלא לעשות כן וגם לא ראה לנכון לבוא בדברים עם הנתבעת. רק בחודש פברואר 2017 הודיעה החברה לעורך הדין כי הוא מפסיק לייצג אותה, ובכל אותה תקופה בין המועד בו הודיע על הפסקת ייצוגה ועד המועד בו הודיעה החברה לעורך הדין על הפסקת הייצוג, הוא ביצע מספר פעולות משפטיות עבור הנתבעת.
בסיכומו של דבר, השופטת לביא-ברקאי קבעה כי החברה תשלם לעורך הדין 550 אלף שקלים, וכל צד ישא בהוצאותיו. "בהינתן התשתית הראייתית שבאה בפני, לרבות ההודעות על סיום מתן שירותים שנשלחה תחילה על ידי התובע ובהמשך על ידי הנתבעת, כמו גם חשיפת הנתבעת לתביעה שהועמדה על סך של 4.6 מיליון שקלים, אשר חייבה הנתבעת להוצאות הגנה גבוהות, מבלי שנמצא כל בסיס לסכום התביעה שהתבקש, אני סבורה כי נכון יהיה לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 550,000 שקלים בצירוף מע"מ כחוק", כתבה השופטת בהחלטתה.
_____________________
