בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה את תביעתו של שופט הכדורגל אורן סמיניאן.
סמיניאן בן ה-35 הורד בסוף העונה האחרונה לליגה הלאומית, לאחר ששפט בליגה הבכירה – ליגת העל, וכן שפט גם במשחקי קט-רגל בינלאומיים.
לטענתו של סמיניאן, ההחלטה התבססה על החלטה של ועדה מקצועית שהתקבלה תוך זיוף וממצאי שווא, פגיעה בחופש העיסוק, חריגה מסמכות, בניגוד לכללי הצדק הטבעי ובאופן בלתי סביר.
איגוד השופטים בהתאחדות לכדורגל הגישו תגובה, וטענו כי הבקשה של סמיניאן עוסקת בעניין מקצועי גרידא, כאשר הלכה למעשה מדובר בערעור על החלטות של בית הדין העליון של ההתאחדות אשר דן בבקשה ונדחתה במלואה. "טענות התובע נבחנו שלוש פעמים על ידי הערכאות המשפטיות העליונות שבהתאחדות ונדחו, בזו אחר זו. לגופו של עניין, טענה הנתבעת כי איגוד השופטים קבע בהליך סדור ועל רקע מקצועי בלבד כי התובע אינו מתאים להיות שופט בסגל השיפוט של ליגת העל – וגם מסיבה זו אין מקום להתערב בהחלטה".
בא כוחו של סמיניאן, עו"ד שי אליאס, הפנה לישיבה של הועדה המקצועית שהתקיימה בספטמבר האחרון, ולטענתו לא הייתה חוקית בהרכבה על פי התקנון. באותה ישיבה הוחלט להמליץ להדיח את סמיניאן משיפוט בינלאומי ולאשר את המודחים בישיבה הבאה אשר לא התקיימה.
לטענת סמיניאן לא הייתה כל סיבה להעדיף את השופטים האחרים על פניו.
יתרה מכך, סמיניאן לא זומן לשימוע טרם הדחתו.
סמיניאן אף טען לזיוף נתונים, הצגת מצגי שווא, שיקולים פוליטיים שרירותיים והצגת תקנון כוזב, והתנהגות בחוסר תום לב.
הסעדים שביקש סמיניאן הם לחייב את ההתאחדות לשלם לו משכורת בגין העונה האחרונה בסך 10 אלפים שקלים כל חודש, להורות על השבתו לשיפוט כשופט בינלאומי וכשופט בליגת העל, ולשלם לו משכורת בגין שיפוט בינלאומי ואובדן הכנסה זו בסך של 50,000 שקלים.
לחלופין דרש סמיניאן לחייב את ההתאחדות בתשלום פיצויי פיטורים, פיצוי בהעדר שימוע, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה, הפרשות לפנסיה ופיצוי על עגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב.
איגוד השופטים טען כאמור כי טענותיו של סמיניאן נבחנו שלוש פעמים על ידי ערכאות השיפוט העליונות שבהתאחדות, אשר דחו את מלוא טענותיו.
לגופו של עניין טענו כי ההחלטה הייתה עניינית לחלוטין ולסמיניאן הוצע להשתייך לסגל עוזרי השופטים של ליגת העל.
לטענת האיגוד, כבר בתום עונת המשחקים 2015/2016 הואיל וביצועיו לא הניחו את הדעת, הוא הוזמן לשיחת שימוע בפני הוועדה המקצועית ושעניינה גריעתו מסגל שופטי ליגת העל. במסגרת השימוע הראשון השמיע סמיניאן את טענותיו וביקש לתת לו הזדמנות נוספת. אולם, הוא לא שיפר את ביצועיו.
בית הדין לעבודה דחה כאמור את התביעה, כשבתחילה הוא מתייחס לנושא הסמכות. לדעת בית הדין סעד ההשבה לתפקיד שביקש סמיניאן נתון לבית הדין של ההתאחדות בלבד.
אמנם בתי הדין לעבודה הוסמכו לדון בתביעות בין עובד למעסיק, אך סעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה קובע כי על בית הדין לכבד הסדרי שיפוט פנימיים הקיימים ביחסים שבין עובד למעסיק.
בית הדין מסייג ואומר כי סעיף 3 לחוק הבוררות קובע שסכסוך בין עובד ומעביד בדבר זכויות של עובד על פי חוקי המגן או בתחום יחסי העבוד אינו יכול להימסר להכרעת בורר.
כך שלמעשה, בית הדין של ההתאחדות הוא המוסמך לדון ברוב הנושאים, מלבד בנושאים של זכויות קונגטיות. במקרה שלנו הסעד העיקרי הוא השבה של סמיניאן לשיפוט בליגת העל והסעדים המשניים הם כספיים. כך שההחלטה לגבי השיבוץ הינה החלטה מקצועית שאינה נוגעת לזכויות קוגנטיות ולכן בית הדין הפנימי של ההתאחדות הוא המוסמך לדון ולפסוק בנושא.
בתביעתו של סמיניאן לבית הדין האזורי, הוא בעצם מבקש לדון מחדש בעניינו תוך התעלמות מההכרעה הסופית שניתנה בעניינו. בית הדין האזורי הוא כמובן לא ערכאת ערעור על פסק דין של בית הדין העליון של ההתאחדות.
