מאז זרמו מים רבים בבית המשפט העליון ובוועדה למינוי שופטים ובתקופת כהונתה של שרת המשפטים איילת שקד מונו מספר שופטים דתיים ומסורתיים לבית המשפט העליון.
ציפיתי שתשתנה הגישה כלפי המגזר החרדי, אם לא בהחלטות בנושאי דת ומדינה אז לפחות בהחלטות אחרות הקשורות למגזר החרדי.
הקורונה, הייתה מקרה בוחן ראשון לגבי יחסו של בית המשפט העליון למגזר החרדי, מאחר והקורונה אינה עניין הקשור לנושאים של דת ומדינה אלא אך ורק לנושא של אפידמיולגיה.
בשבועות האחרונים הוגשו עתירות, הראשונה הוגשה על ידי עורכי דין חרדיים שביקשו לבטל את החלטת הממשלה על הטלת סגר על העיר בבני ברק. העתירה השנייה הוגשה גם היא על ידי עורכי דין שביקשו לבטל את ההגבלות על תפילה בציבור, ושלכל הפחות תותר ההגבלה על תפילה בציבור בשטח פתוח.
בעתירה בעניין הסגר שהוטל על העיר בני ברק קבע בית המשפט העליון בפסק הדין מיום 7.4.20, כי "הלכה למעשה, בשל קצב האירועים, כאשר החלטה רודפת החלטה, העתירה 'התיישנה' בחלקה תוך שעות לאחר הגשתה, זאת מאחר שיש כוונה להטיל סגר כללי על כל המדינה, כך שתושבי בני ברק כבר אינם בודדים במערכה" עוד ציין בית המשפט העליון, כי ההכרזה על הסגר על העיר בני ברק, באה בעקבות אירועי הדבקה רבים שהתרחשו בתחומי העיר והחשש מפני התפשטות בלתי מבוקרת של הנגיף וכי על רקע פרמטרים שהובאו בחוות דעת, בני ברק מהווה מוקד תחלואה חריג ומשמעותי בשל מספר החולים, קצב ההדבקה והצפיפות אשר מצדיקים את הטלת הסגר על העיר.
בית המשפט העליון בוחן את החלטת הסגר לאור מבחני המידתיות וקובע, כי גם אם ניתן להבין את תחושת העלבון הצורב של תושבי בני ברק, יש לדחות את הטענות להפליה כביכול נגד תושבי בני ברק בשל השתייכותם החברתית והדתית.
אלא שבדיקה קלה מעלה, כי אולי הייתה כוונה כזו, אך בפועל כלל לא הוטל סגר על עיר נוספת מלבד בניב רק, מלבד על שכונות בירושלים בהם יש אוכלוסייה חרדית, וכי כלל לא הוטל סגר על כל המדינה, כך שלמרות מה שקבע בית המשפט העליון, מסתבר שבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק המוסמך לתת סעדים למען הצדק, דחה את העתירה עם הצדקות ונימוקים שכלל לא מחזיקים מים.
בעתירה השנייה אשר בה ביקשו העותרים שיתאפשר להם להתפלל במניין בשטח פתוח, קבע בית המשפט העליון, כי אין מחלוקת על הפגיעה בחופש הדת בשל הטלת המגבלה להתפלל במניין, אך "יש לזכור כי לא נפגעת זכות הציבור להתפלל שלא בציבור, ושגם בהיבט ההלכתי מוכרת המגבלה של 'פיקוח נפש' הגוברת על המצווה של תפילה בציבור". בית המשפט העליון בודק גם כאן את ההחלטה לאסור על תפילה בציבור לאור מבחני המידתיות וקובע, כי הזכות לחופש דת נסוגה מפני הפגיעה בזכות לחיים ובכך דחה את העתירה.
אין ספק כי טרם המהפכה החוקתית, בתקופה שעדיין היה סדר ברור באשר לקבלת ההחלטות של הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת, החלטות דומות של בג"ץ היו סבירות, אך לאור המהפכה החוקתית אשר הוביל השופט ברק ועיצובה של עילת הסבירות, אשר הביאו להתערבויות רבות של בית המשפט העליון בהחלטותיהן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, היה ראוי כי בית המשפט העליון יקבל את שתי העתירות, בכך שיתיר את הסגר המביש שהוטל על תושבי בני ברק, על חייהם של תושבי בני ברק ויסיר מהם את הסגר וכן יתיר לאזרחים הרוצים להתפלל במניין.
אין אני נכנס לשיקולים של משרד הבריאות שברור לי שהם שיקולים מקצועיים גרידא, אך ברור לכל כי הטלת סגר גורף על תושבי בני ברק תוך פגיעה חמורה בזכות לחופש התנועה של תושבי בני ברק, כאשר באותה העת קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים קשים או של קשישים אינם יכולים לבוא ולבקר את יקיריהם, אינה מוצדקת ולכל הפחות היו צריכים לאפשר תנאים מסוימים בהם יותר חופש התנועה של תושבי העיר מחוץ לעיר בני ברק.
ההחלטה על הטלת הסגר על העיר בני ברק כאשר באותה העת מתנהלת הסתה חמורה כנגד כלל תושבי בני ברק מצד שכניהם מרמת גן וגורמים נוספים, שבשיאה התקנת גדרות שנועדו לחסום את מעברם של תושבי בני ברק לעיר רמת גן ואשר עוררה תחושות קשות, הינה מקוממת ומכעיסה והיה ראוי שבית המשפט העליון יקל ולו במעט על סבלם של תושבי בני ברק.
לצערי, ההזדמנות שהייתה לבית המשפט העליון להוכיח כי הוא מגן על הצבור החרדי שהינו מיעוט נרדף, פוספסה על ידיו.
יש לציין, כי לפני יומיים החליטה הממשלה, כי יבוטל הסגר על העיר בני ברק, אך התחבורה ציבורית שלא תעבור בבני ברק. דבר זה הינו מקומם ומכעיס ומהווה אפליה חמורה וקשה כנגד תושבי העיר בני ברק שרובם אינם בעלי רכבים ואשר נזקקים הם לנסוע לעיר אחרת בתדירות גבוהה, לצרכי עבודה, ביקור הוריהם וכדומה.
אכן, הציבור החרדי לא חף מטעויות, והטעות האחרונה שעלתה בחייהם של אנשים רבים הייתה בכך שאנשים המשיכו ללכת להתפלל בבתי כנסיות וללמוד תורה בבתי מדרשות ובשל כך אנשים רבים יותר מהמגזר החרדי נדבקו בנגיף, אך האשמה הזו מוטלת בעיקר על מנהיגיו הפוליטיים של הציבור החרדי שידעו היטב מראש את הסכנה הרבה המשמשת ובאה ואת הסיכון הרב בהידבקות בתוככי המגזר החרדי, אך לא עשו מספיק בכדי למנוע את ההדבקה בביתם.
בשולי הדברים, אציין לשבח את ההתגייסות המדהימה של צה"ל ופיקוד העורף, ואת עבודת הקודש של החיילים והמתנדבים שמחלקים יום יום אוכל לקשישים, כאשר בשל כך נוצר קירוב לבבות מדהים בין כל חלקי עם ישראל ואני תקווה שיהיה המשך לאחדות זו.
הכותב הינו עורך דין אשר עוסק בתחום הפלילי
