עו"ד אייל בסרגליק, הנחשב למטאור בתחום הפלילי, הפך להיות מוכר בישראל יותר ויותר. כבר מתחילת דרכו המקצועית, כשעבד במשרדים מובילים (ליבאי ומשה ישראל ז"ל), סומן עו"ד אייל בסרגליק כהבטחה בתחום הפלילי. היום הוא נחשב כאחד המובילים בתחום, ואת ההכרה המקצועית קיבל מעמיתיו כשמונה ליו"ר (במשותף) של הפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין.
16 שנים שהוא עוסק בתחום המשפט הפלילי בתיקים מתוקשרים היטב (ועדת זיילר, הבנק למסחר, תיק רשות המסים, חפציבה, ח"כ חיים כץ ובנק לאומי, פרשיות השוחד של נתיבי ישראל, תעשייה אוירית, משרד הבריאות, עזר מציון, הרב של עמנואל קיזנר, ייצוג סמי ביטון בפרשת 512 ושי אלרואי בתיק של אסי אבוטבול ותיקים רבים אחרים). עם זאת, תיק מתוקשר אחד שבו השתלבו כל רכיבי הדרמה המשפטית האפשריים, הפך אותו למופיע יומי ולמבוקש בכל אולפני החדשות. הכוונה כמובן לפרשת אלאור אזריה, שאותו ייצג בבית הדין הצבאי והוביל את צוות ההגנה.
"הילד של כולנו"
"אין לי ספק שאם הוא היה נשפט במערכת המשפט הפלילית הרגילה, הוא היה מזוכה ולו מחמת הספק ולא יושב יום אחד בכלא" מצהיר בסרגליק. לדבריו, המאבק המשפטי להוכחת חפותו של אזריה היה "מזוהם" בהתערבות בוטה של פוליטיקאים ובעלי אינטרסים אחרים שהתגייסו כדי להביא להרשעתו, עובדה שהקשתה מאוד לנהל את ההליך באופן תקין. עם זאת עו"ד בסרגליק, ושותפו לתיק עו"ד כץ, לא נתנו לגורמים המתערבים להפריע בניהול ההליך. עו"ד בסרגליק נלחם מול כל המערכת שהתגייסה להרשיע את החייל, ובסוף, במישור גזר הדין, גם ניצח.
בתום המשפט, לאחר שהוצעה עסקה שתקל עם אלאור באופן משמעותי, תוך ויתור על הערעורים ההדדיים, ומתוך רצון שלא לסכן את אלאור בהחמרת ענישה אל מול סיכוי ממשי לסיים את עונשו בתקופה קצרה ביותר, החליטו עו"ד בסרגליק וכץ להתפטר ולא להמשיך בערעור בייצוג יחד עם עו"ד שפטל, שצורף לצורך הערעור. שעה שהמשפחה ואלאור בחרו שלא לשמוע לעצה המשפטית שניתנה להם, ולהעדיף את עצתו של עו"ד שפטל, שדרבן אותם בהמשך ההליכים המשפטיים. כזכור ביהמ"ש ביקר את הערעור שהוגש על ידו בצורה קשה.
הוויתור היה, למרות הפרסום הרב האפשרי ושכה"ט בתיק. עו"ד בסרגליק וכץ העדיפו את העקרון שאין כל תוחלת בייצוג נאשם שלא שומע לעצה המשפטית שמייעץ לו עורך דינו, שעה שניתן להקל במצבו בצורה משמעותית ובתקופה קצרה לסיים את המעצר, ובהמשך לקבל חנינה והמתקה.
מדוע התפטרת?
"ברגע שהלקוח לא שומע לעצתך המשפטית, תפקידך בייצוגו נגמר. היה קל נורא להיגרר להמשך ייצוג, אולם ידעתי שהתוצאה לא תטיב עימו, ולכן החלטנו עו"ד כץ ואני להתפטר, למרות שהכנתי את הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין. עו"ד שפטל שכנע את המשפחה להמשיך לנהל את התיק מספר חודשים נוספים, כשהחייל במעצר פתוח בבסיס, כשהוא מסכן אותו בערעור שיכל מאוד להחמיר את מצבו, ואך בנס נותרה התוצאה שהשגתי."
כאשר ההתלהמות החיצונית הייתה גדולה כלפי מוסדות השיפוט, ראשי צה"ל ואף נשיא המדינה, עדיין המשיך עו"ד בסרגליק לעשות ככל שיכולתו כדי לסייע לאלאור, כאשר קרא להקל בעונשו בכל הזדמנות. לדעת מומחים, בזכות עבודתו האישית הוא מילט את אזריה מעונש הרבה יותר חמור מאשר ספג, התנהלותו המכובדת ומעוררת הכבוד כלפי הצבא ומוסדות השיפוט הצבאיים הייתה אור באפילה.
מסלול ההמראה
בתחילת דרכו שרת בסרגליק בענף משטר ומשמעת באכ"א, שם היה עוזר ראש מדור חוק ושיטור ואירועים וטקסים. הייתה לו נגיעה בכל מה שקשור להוראות החוק הצבאיות ותחום החקיקה בצה"ל בפן המשמעתי. אז התקבלה בקרבו ההחלטה שזה הכיוון אליו הוא ינתב את חייו המקצועיים. התחנה הבאה, כמובן, הייתה לימודי משפטים – תואר ראשון ושני משולב של משפטים ומנהל עסקים, ותואר שני במשפטים, אותם סיים בהצטיינות יתרה.
"אחרי הלימודים שפר מזלי, הייתי צריך לבחור להתמחות אצל אחד משני ענקי משפט. התקבלתי להתמחות במשרדו של ד"ר יעקב וינרוט ז"ל, אך בסוף בחרתי להתמחות במשרד של שר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי. זו הייתה תקופה מכוננת. אצל עו"ד ליבאי רכשתי את הבסיס בעבודת עורך הדין הפלילי, תקופה שעיצבה אותי כעורך דין. טיפלתי כמתמחה בתיק 'פרשת הבנק למסחר'", מספר עו"ד בסרגליק. ב-2006, עם תום ההתמחות אצל פרופ' ליבאי, החל עו"ד בסרגליק לעבוד במשרד משה ישראל ושות'. מתחרהו של דוד ליבאי.
הבחירה להפוך לעורך דין הייתה לא טבעית בסביבה שבה גדל. "במשפחה שלי יש מקצוע אחד", הוא מתבדח, "כולם מהנדסי חשמל בלי יוצא מן הכלל, חוץ ממני כמובן. תחום המשפט הפלילי היה בעיני מאז ומתמיד מרתק ביותר היות ומדובר בענף אנליטי מאוד ולכן המשיכה הטבעית שלי הייתה לשם לאורך השנים".
אחד מעקרונות הברזל שבסרגליק לא מוכן להתפשר עליהם כשהוא מקבל תיק לייצוג, הוא להגיע לפשרה ו"לסגור עסקה" רק בגלל החשש מהרשעה. "אני לא מקבל את הגישה הזאת בכלל. כשללקוח שלי יש 'קייס' טוב ויש סיכוי לזיכוי, ואני משוכנע שהראיות אינן מספיקות על מנת להרשיע אותו, אני לא אסכים לעולם להגיע לעסקה עם הפרקליטות לגביו לא משנה כמה לחץ המערכת תפעיל עלי ועליו, ואבהיר לו מראש את הסיכויים שלו".
לדברי בסרגליק, אחת התמורות הבולטות ביותר שחלו בתחום היא בכך שלמרבית התיקים הפלילים יש מרכיב של פשיעה ואכיפה כלכלית. "זה בא לידי ביטוי בכמות העצומה של החילוטים, והבקשות לחילוטים, שמוגשות בכל תיק. לא מדובר רק בתיקי צווארון לבן, גם תיקים של צווארון כחול ואפילו תיקי אלימות במשפחה, מקבלים מייד ממד כלכלי מצד רשויות החוק. פעם היו עורכי דין פליליים שעסקו רק בתיקים של צווארון כחול, עם עבירות אלימות רצח וכו', והיו כאלו שהתעסקו רק בעבירות כלכליות, היום אתה לא יכול שלא לדעת את שני התחומים".
במקביל, מסביר בסרגליק, כי בתי המשפט עברו להשתמש ולהסתמך יותר ויותר בראיות דיגיטליות. "כמובן שגם הענישה הוחמרה אחרי הבניית שיקול הדעת השיפוטי- תיקון 113 לחוק העונשין וזה מורגש היטב. התביעה מבקשת להחמיר כל הזמן את מתחמי הענישה. הלקוחות מבינים שהשתנו כאן כללי המשחק. אנחנו דואגים לתאם מראש ציפיות עם הלקוח ולהבהיר לו מה ניתן להשיג ומה לא. לעולם לא אבטיח משהו שלא אוכל לקיים או לעמוד בו".
"אין לי כל פחד מתיק מורכב. אני הולך לנהל תיק בתקווה לנצח אותו. לנגד עיני תמיד עומדת העובדה שגורלות של בני אדם בידיים שלי. בכל תיק יש אחריות עצומה ללא קשר או תלות בתשלום שנמסר עבורו. אבל, אם אני מרגיש שאני פועל בניגוד למצפון שלי, אני אבקש להשתחרר מהייצוג ולא אייצג אדם שאיני מאמין בו או באפשרותי לעזור לו".
בסרגליק גדל בקריית-אונו וחי בה כל חייו. הצעיר מבין שלושה אחים. אביו ז"ל ושני אחיו הם מהנדסי חשמל. אייל הוא היחיד במשפחה שפנה לתחום המשפטי.
אנחנו יודעים שאתה חבר טוב של ראש עיריית קרית אונו, ישראל גל, ויש לך קשרים טובים עם עוד פוליטיקאים, עם ראש הלשכה עו"ד אבי חימי, ועם אחרים.
"אין זה סוד שראש עיריית קרית אונו ואני חברים טובים. למדנו ביחד בתואר השני במינהל עסקים. ישראל הוא נשמה אמיתית, ראש עיר מצויין שעושה עבודה נהדרת, וזה אני יכול לומר רק על בסיס 40 שנות תושבות בקרית אונו והכרותי עם מרבית ראשי הערים מתקופת בגרותי. לגבי אבי – לאור ההיכרות שלי איתו, קצת מוזר לשמוע את השם "אבי חימי" יחד עם "פוליטיקאי" – כי ההיכרות שלי עם אבי היא לא בפוליטיקה דווקא. הוא קודם כל חבר שאני מאוד מאוד אוהב. אני הכרתי אותו קודם כל כאבי העו"ד, שיצא לנו לייצג ביחד בזמנו בתיק של ראש עיריית קרית שמונה ברביביאי, ושם הכרנו לפני 13 שנים. אחרי זה התחברנו בשנות ההתנדבות הרבות בלשכת עורכי הדין".
אני רוצה לשאול שאלה בכובעך כמרצה למשפטים – האם במצב הנוכחי, שבו השוק הישראל מוצף בעורכי דין, יש טעם ללכת וללמוד את המקצוע? מה יעשו הבוגרים שאותם אתה מלמד היום?
"למרות משבר הקורונה הבא עלינו לרעה, השוק יתאושש. עוד לפני המשבר זה נכון שהייתה ויש יש הצפה, אבל מי שטוב ונחוש יצליח – חד משמעית. אל תתייאשו- תעבדו קשה, תשאפו למצויינות- ואתם תצליחו".
ואלו שירצו לעסוק במשפט פלילי ממש כמוך, על מה כדאי להם לשים את הדגש?
"הטיפ הגדול ביותר שאני יכול לתת לכל מי שרוצה לעסוק בפלילים: להיות נחוש ולהתמיד בדרך שלכם. בנוסף, חשוב מאוד לדעת טוב מאוד את הפרוצדורה – סדר דין פלילי, דיני ראיות, וגם את המהות – דיני עונשין. אני רואה לעיתים אנשים שרעבים ללחם שלוקחים כל תיק אפשרי ואני מבין זאת, אבל מדובר בחיי אדם, לא צחוק, אי אפשר לנהל תיק כשאתה לא מכיר את התחום הפלילי, אי אפשר להתגלח על הלקוח. כמו כן, אני מציע לרכוש גם רקע כלכלי כי כמו שאמרתי העולם השתנה והעבירות הפליליות מקבלות נופך כלכלי. שווה להגיע למצב שאם אתה רוצה לעסוק בתחום תדע גם לקרוא ולהבין דו"חות כספיים".
תוכניות לעתיד?
"השמיים הם הגבול, הכל פתוח גם בתחום המקצועי וגם בתחום האישי. בעבר אמרתי שאחת השאיפות שלי הן להיות יועץ משפטי לממשלה בעוד עשור או אחד המובילים במשפט הישראלי. 50% כבר עשיתי, כעת נותר להמשיך להטביע חותם…" אומר בחיוך בסרגליק. הוא מוסיף: "במישור האקדמי אני שואף להמשיך את לימודיי ולכתוב דוקטורט על היסוד הנפשי בעבירות המתה. אני חושב שצריך לשנות את המצב המשפטי הקיים בישראל בנוגע לכך, מעבר לתיקון החדש שתוקן. בנוסף, אני רוצה להקים משפחה ולהביא ילדים – אני חושב שדור ההמשך זה הדבר החשוב ביותר וזה בעדיפות ראשונה מבחינתי".
