על פי התביעה תושב המרכז, בשנות הארבעים לחייו, הגיע לחוות הסוסים באזור השרון, על מנת לרכב על סוס בפעם הראשונה בחייו. לאחר מספר דקות בהן המתין, ציוות לו בעל החווה סוס, עזר לו לעלות עליו ו"הסביר" לו כיצד לעצור את הסוס וכיצד להורות לו להמשיך לצעוד. לאחר מספר דקות בהן רכב על הסוס בשטח החווה, החל הסוס להשתולל, הרים את רגליו הקדמיות, וכפועל יוצא הרוכב נפל מהסוס והסוס אשר איבד את שיווי משקלו נפל על התובע. "לתובע לא היה ניסיון קודם ברכיבה על סוסים, כי היתה זו הפעם הראשונה בה על סוס, כי מסר לבעל החווה כי זו הפעם הראשונה, ועל כן חלה עליו חובה מוגברת לפקח וללוות את רכיבתו. בנוסף, הרוכב שקל במועד התאונה כ-130 ק"ג ועל בעל החווה היה לצוות לו סוס שמסוגל לשאת משקל זה", נכתב על ידי עו"ד דסה בתביעה.
ממקום התאונה הובהל הרוכב, באמבולנס, לבית החולים שיבא בתל השומר, שם אובחנה חבלה קשה באגן, ובצילומי רנטגן ובבדיקות C.T שכוונו לאגן הודגמו שברים מרובים באגן, פריקת ירך משמאל ושבר זיז בחוליה בגב. במשך התקופה הוא עבר ניתוחים, אישפוזים וטיפול בבית חולים שיקומי שם עבר טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה וריפוי בעיסוק, ומחמת הקשיים בהתמודדות עם מצבו נבדק, גם על ידי פסיכיאטר וקיבל טיפול פיסכולוגי תומך. בסופה של תקופת אשפוז היום, וחרף המאמצים מצידו, נותר התובע עם מגבלות רבות ובין היתר, בהליכה ובעמידה ממושכות, בעלייה ובירידת מדרגות והומלץ בפניו על התאמת מגוריו למגבלותיו, ואף הוסבר לו כי בעתיד יזקק להחלפת מפרק הירך. עו"ד דסה צירף לתביעה, חוות דעת של מומחה בכירורגיה אורטופדית, אשר בדק את את הרוכב וקבע כי נותרה לו נכות זמנית של 100% מיום התאונה למשך שנתיים ונכות צמיתה בשיעור של 57.5%. מומחה לכירורגיית כלי דם, אשר בדק את התובע, קבע כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 40% בגין התאונה.
"עד מועד התאונה עבד התובע כמנהל מחסנים והפצה. מחמת מגבלותיו הנובעות מהתאונה לא שב התובע לעבודתו. לאחר תקופת ההחלמה הממושכת ובכדי להקטין את נזקיו, פנה התובע למחלקת שיקום במוסד לביטוח לאומי שם סיים בקושי רב את לימודי הנהלת החשבונות. בתום סיום לימודי הנהלת החשבונות עשה התובע כל שבידו על מנת למצוא עבודה בתחום זה, ואולם ניסיונות אלה לא צלחו ולמעשה, מאז התאונה ועד עצם היום הזה, לא עלה בידו להשתלב מחדש במעגל העבודה", כתב עו"ד דסה והוסיף: "בהתחשב במגבלותיו הקשות הנובעות מהתאונה, ובהתחשב בכך כי הוא חסר השכלה וכל חייו עבד בעבודות פיזיות בלבד, ספק רב אם יעלה בידי התובע לעשות כן בעתיד. ברור כי נוכח האמור, נכותו התפקודית של התובע גבוהה לאין שיעור מנכותו הרפואית".
כאמור בסיכומו של דבר, הגיע עו"ד דסה להסכם עם חברת הביטוח, לפיו ישולם לרוכב סכום של 850 אלף שקלים בנוסף לקצבה חודשית מהביטוח הלאומי 2,000 שקלים ותשלומי אי כושר עבודה ב4,500 שקלים.
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%93%d7%a1%d7%94/
